אחר המדבר, באתר שפר רעיא. ר"ל במקום מרעה טוב, וזהו אחר, ובחו' רוו"ה "בתר" והוא ט"ס וצ"ל "באתר" אבל גם בכ"י נמצא "בתר" ולכן נ"ל שיש פה ערבוב ב' נוסחאות, הא' "לבתר מדברא" והוא תרגום השומר המלות, והב' "באתר שפר רעיא" והוא תרגום מפרש הכוונה, שמדבר אינו מדבר ממש רק מקום מרעה טוב.

הסנה בער, אסנא בעיר. ובפסוק שאח"ז "מדוע לא יבער הסנה" ת' "מא דין לא מתוקד אסנא" ערמב"ן שכתב, והנה הסנה בער באש כטעם דולק שהיה בתוך אש בוער כמו האבות מבערים את האש וגו' ומדוע לא יבער הסנה, לא ישרף ויאכל, וכמוהו כפשתים אשר בערו באש, נשרפו, וכד' אונקלוס שת' הראשון בער והשני מתוקד.

אל האלהים, בצית יקרא דה'. ר"ל תוך זוהר אורו כי מלת "צית" נרדפת תמיד בארמית עם מלת "קבל" ולא כדעת רשד"ל שענה אמן אחרי המתורגמן שהוא כמו "ציד" אבל לפי הכ"י הגהנו בזיו).

אהיה אשר אהיה. לא ת' משום שלדעתו הוא שם. ולא כספרים שיש בהם ע"ז תרגום ויב"ע תרגם "דין דאמר לעלמא הוי והוי ועתיד למימר ליה הוי והוי, אבל "אהיה שלחני" לא תרגם. ולפי דעת ונוסחת הרמב"ן גם אונקלוס תרגם בזה אהא עם מאן דאהא. וכ"כ הרמב"ן "וא"ת שני השמות אהא עם מאן דאהא ולא ת' כלל השם שאמר בו כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני וגו' והנה מדעתו כי אצילות ה' הנכבד שהודיעו הוא בן ד' אותיות האלה שצוהו כה תאמר לב"י אהיה וגו' אבל הודיעו תחלה ענינו, כי שאלתו של משה לדעת דרכי ה' משמו כו' ולא יוכל אדם לבוא עד עומק דרכיו כי אמר בכאן אהא עם מאן דאהא כו' ".

ולא ביד חזקה, ולא מן קדם דחילה תקיף. ע' נתה"ש שכתב "הכוונה לא בשביל שידו חזקה כי מאז אשלח את ידי והכיתי וגו'.