וכבד לשון, ועמיק לישן. וכן ת' בישעיה ל"ג י"ט וכן מצינו בלה"ק המליצה הזאת "עמקי שפה וכבדי לשון"(יחזקאל ג' ה').

ביד תשלח. ביד מן דכשר למשלח. הוסיף המלות "מן דכשר" להטעים הענין. שלח נא ביד איש דובר צחות שיהיה כשר וראוי לשליחות נכבדה כזאת ולא ביד כבד פה כמוני. וכ"פ הרמב"ן.

מטה האלהים, חוטרא דאיתעבידו בה נסין מן קדם ה'. הוסיף משום כבוד אלהים. וכן לעיל "הר האלהים".

כי חתן דמים אתה לי, בדמא דמהולתא הדין אתיהיב חתנא לנא. ע' רש"י היטב" ולא ידעתי כוונת המת' מה הוא "אתיהיב" ? והחזקוני פי' אתה לי משום שנשא בת יתרו, ולענ"ד הוא ט"ס וצ"ל "אתחייב לי" כמו בפ' שאח"ז שת' "אתחייב חתנא קטיל" וכן מצאתי בכ"י וחתנא קאי על משה כמ"ש רש"י "אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח עליך, ובפ' כ"ז אלולי דמא דמהולתא" ר"ל לולא דמי מילה חתני הוא משה היה נרצח. ועדיין קשה למה כתב הכא בדמא ובפ' שאח"ז "אלולי דמא" ושמעתי שלמולות הוא כמו "לא מולות" ודוגמא "לנדר לא נדר" ודוחק הוא כי הכא יש דגש במ'. וע' בס' לחם ושמלה שגרס "יתיהיב" והוא לשון תפלה. ע"פ מדרש רז"ל.