Text

Netinah LaGer, Genesis

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

ואברכה מברכיך, ואברך מברכך. ת' מברכָך בלשון יחיד להשוות הלשון עם ומלטטך, אף כי בכתוב, הראשון הוא בלשון רבים.

Sefaria Community Translation

ואברכה מברכיך (Hebrew), ואברך מברכך (Aramaic) The Hebrew phrase "ואברכה מברכיך" is rendered in Aramaic as "ואברך מברכך". The commentary notes that the verb "מברכך" in the singular in Aramaic is used to align with the usage of the verb "ומלטטך" (from the same root) in a singular form, even though the Hebrew text uses the plural form "מברכיך". This comparison serves to show that the Aramaic translation uses the singular form for consistency, despite the Hebrew using the plural.

ונברכו בך, ויתברכון בדילך. הוא כמ"ש בב"ר הגשמים בזכותך, הטללים בזכותך.

Sefaria Community Translation

ונברכו בך (Hebrew), ויתברכון בדילך (Aramaic) The Hebrew "ונברכו בך" translates in Aramaic as "ויתברכון בדילך". The commentary suggests that this phrase is akin to a teaching in the Midrash (B'reishit Rabba) that "the rains come in your merit" or "the dew comes in your merit". The connection implies that blessings or benefits, symbolized by rain or dew, come as a result of the merit of the individual being blessed.

אשר עשו, דשעבידו לאוריתא. הוא כמ"ש רש"י (בשם חז"ל) שהכניסן תחת כנפי השכינה וכו'. ואם נעמיק נתבונן בכתוב הזה, נראה כי גם פשוטו יכריחנו לפרש כן יען כי אם נאמר שקאי על עבדיה ושפחות, על מי מוסב הרבוי בפעל עשו האם נאמר כי קאי על אברם ושרי, הלא כל מה שקנתה אשה קנה בעלה? הן הפעל רכשו (שבא ברבוי) נוכל לומר שמוסב על אברם ולוט, אבל עבדים ושפחות לא היו ללוט, כנאמר בפסוק, וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים (לקמן י"ג ה') ואילם עבדים ושפחות לא נזכרו, ועוד ראיה ממלך סדם שאמר אל אברם תן לי הנפש (לקמן י"ד כ"א), ואם היו ללוט עבדים ושפחות ג"כ, איך בקש לתת לו את כל הנפש? ומטעם זה נ"ל להגיה גם ברש"י "שהכניסו" (ר"ל אברם ושרי) תחת כנפי השכינה, ולא שהכניסן. ועי' (שמות ל"ב ל"ה) עשו את העגל, דאשתעבידו לעגלא:

מקום שכם, אתר שכם. משום שמצאנו במקרא (מ"א י"ב כ"ה) "ויבן ירבעם את שכם" החליטו קצת מפרשים לומר ששכם הבא פה הוא שם איש, אבל המתרגם סובר (מדלא ת' אתרא דשכם) דויבן פירושו, שחזק חומותיה, או ששתי ערים היו, כאשר מצאנו עיר שכם בין ערי המקלט בארץ אפרים בין הר גריזים להר עיבל (יהושע כ' ז').

אלון מורה, מישר מורה. לדעת ת"א איננו שם איש רק שם מקום כמ"ש (יהושע ט"ו כ"ו) ונקרא ג"כ אלוני מורה כמ"ש "מול הגלגל אצל אלוני מורה" (דברים י"א ל')

והכנעני אז בארץ. וכנענאה בכן בארעא. אולי כוונתו שהכנעני היה גם כן בארץ, אבל לא למעט שעתה איננו בארץ כמ"ש הראב"ע.

מקדם, ממדינחא עי' בפרשה נח מש"ש, ולא ת' מקדמיתא כמו ע"פ ויסע לוט מקדם (לקמן י"ג י"א) שבאמת היה במזרחו של בית אל כמ"ש רש"י.

יפת מראה שפירת חיזו. ולקמן (כ"ט י"ז) ת' "יאיא בחזוא"? ואפשר ששינה שם לתפארת הלשון לבלי הכפל מלת "שפירא" שתרגם שם מקודם על מלות "יפת תאר"

בגללך, בפתגמיכי. ר"ל בגלגול הדבור, כמו "בעבורך" בסבת עצמך: