והתעני, ואשתעבדי. ולא ת' ואתעני כמו לעיל ו' שלא ייעצה המלאך כן.

שמע ה' אל עניך, קביל ה' צלותיך. הוא רק התרגום של "שמע" כמו שת' לקמן וע"פ ולישמעאל שמעתיך (י"ז כ') ולא תרגם תיבת עניך כלל וצ"ע. ואפשר שפי' עניך מל' תפלה

פרא, מרוד. וביב"ע ובב"ר "ערוד" וטעות הוא שבכל המקומות שמצאנו פרא ת' מרודא אבל פרה למודמדבר (ירמיה ב' כ"ד) ת' כערודא דמדורה במדברא.

ידו בכל, הוא יהא צריך לכולא. ולפי תיב"ע ושאר מפרשים פי' ידיו ישלח בכל להפרע מהם ולעשות בהם נקם.

אתה אל ראי, את הוא אלהא דחזי כלא. נראה בעליל שחילק בין רֳאִי לרֹאי לכן שינה בפירושו ות' אל רֳאִי שרואה הכל ועל הגם הלם ראיתי אחרי רֹאִי ת' אף הכא שריתי חזיא בתר דאתגלי לילא בל' תמיהה רק בקיימת [כי יש בל"ע תמיהה קיימת כמו הנגלה נגליתי ש"א ב' כ"ז] גם כמה התחלתי לראות מלאכים ראייה ממש אחר שנגלולי בנבואה בבית אברהם ויש ספרים שמצאתי בהם הגי' הב רם הכא כו' והוא כפי' רש"י ובפ' שלאחריו על באר לחי ראי ת' בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה ולא "אתגלי" יען כי שם נראה אליה ראיה ממש ועמ"ש בהקדמה כוללת; ואפשר שמפני שהראיה החושית תתמעט בראותנו בגשם בהיר כשמש וראיה הרוחנית מחגברת הולכת בעיון והשכלה לכן אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי.