ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו, ואתנינך לכנשין ומלכין דשליטין בעממיא מנך יפקון לדעת המתרגם קאי מלת לגוים על ישראל ולכן לא ת' עממיא ומלכים תרגם הכא (ע"פ מדת ריה"ג ללמוד סתום מן המפורש) כמו מלכי עמים ממנה יהיו (לקמן ט"ז).

המול, ובפ' י"ב **ימיל.**עי' בת' של הרוו"ה שתי נוסחאות גזר או יתגזר והשני נכון. כי הנפעל בלה"ק הוא אתפעל בארמי, ולבן ח' א"א למול בעצמו; רק בפסוק י"א ונמלתם שהנון שרש בעברי ת' ותגזרון גם בפסוק כ"ד בהמולו ת' כד גזר כי הוא היה עושה הפעולה ועי' בב"ר פ' מ"ו.

לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש, לא יתגזור ית בשרא דעורלתיה וישתיצי אנשא. גם פה צ"ל יגזר כי ימול הוא מבנין הקל יען כי על האב הוא רק מצות עשה. ומה שת' אנשא ולא נפשא עי' בהראב"ע וכל פעם שנזכר כרת בתורה ת' אנשא וצ"ל מֵעַמֶיהָּ מֵעַמֵיהּ רק פ"א (ויקרא י"ח כ"ט) הנפשות ת' נַפְשָׁתָא וחידוש הוא.

לו, לוי כמו לואי באלף.

שמעתיך, קבלית צלותיך. באמרו לו ישמעאל יחיה לפניך ר"ל יה"ר שיחיה ביראת ה'.