אל ארץ המוריה, לארעא פולחנא. ר"ל מקום המקדש. רש"י ז"ל הבין כוונת המת' מל' "מור" וע' ברמב"ן, ובב"ר יש פלוגתא בזה. ולכל הפירושים יקשה. מדוע ת' "לארעא" בנפרד, ולא "לארע" בנסמך?

וילכו שניהמם יחדו, ואזלו תרויהון כחדא, ובנ"א "ואזלו תרויהון בתרא" ולא ידעתי פירושו. ואפשר שצ"ל באתרא וכוונתו "על אתר" או "לאלתר" (ועי' בירושלמי ברכות פ"ב והוא ששנה על אתר ובהמפרשים שם) ר"ל באותו רגע אף שהיה הסכין בידו.

והנה איל אחר, יש נוסחאות בתרגום והא דכרא חדאוכתב בעל אוג"ר ע"ז, חשבו קצת אנשים שהיה אונקלוס קורא בתורה "והנה איל אחד" ולדעתי לא עלה מעולם על דעת הגורסים "חדא" לשנות את הקריאה בתורה "אחר" למלת "אחד" ח"ו, רק הוסיפו מלת "חדא" להעמיס בזה גם את כוונת רז"ל שהביא רש"י ז"ל "מוכן היה לכך מששת ימי בראשית" כמ"ש במשנה, וכת' יב"ע. ויותר נראה שתיבת "חדא" הוא ט"ס. ואפשר שהוא מקור בל' ארמי מש' אחיד, ופירושו כמו "אחז נאחז ונמשך אל "אחיד" שלאחריו, וצ"ל אחדא אחיד (וכ"ה דעת ב"ס לתם ושמלה).

ויקרא אברהם, ופלח וצלי אברהם. נראה שגם פה יש ערבוב ב' פירושים. לפירוש הא' עבד שם ה' או הקריב קרבן, ולפירוש הב' התפלל כמו שתרגם ע"פ "ויקרא שם בשם ה'" (לעיל כ"א ל"ג). ויהיה פירוש הכתוב "ויקרא בשם ה' במקום ההוא", אבל ויקרא שמו ה' נסי (שמות י"ז ט"ו) ת', ופלח עלוהי קדם ה' דעבד ליה נסין.

ה' יראה, ואמר קדם ה' הכא יהון פלחן דריא. ע' נתה"ש ולדבריו יהיה עתיד במקום עבר. וכ"פ הרשב"ם ע"פ פשוטו, כמו בהר ה' נראה הקב"ה לאברהם. ואפשר שהוא טעות הסופרים, שחלפו וצ"ל תרגום ה' יראה "קדם ה' פלח" ומלות בהר ה' יראהיתורגמו **"קדם ה' הכא יהון פלחן דריא"**והיום פירושו הימים העתידין כמ"ש רש"י בכל דורות הבאים.

שער אויביו, קרוי סנאיהון, שמר הטעם ולא המלות ולכן ת' "קרוי" בל"ר. וכן לקמן (כ"ד ס').