משמרתי. מטרת מימרי. ת' משמרת ה', שהוא הכלל. ומצות חקותי ותורותי המה הפרטים.

אחד העם, דמיהד בעמא. ערש"י שכ' "המיוחד בעם זה המלך" וע' בנתה"ש מה שהאריך בזה בש' "אריד" אם הוא בא בנפרד או בסמיכות, ואם השם שאחריו בא במ"ם, וע' במפרשים מה שהשיגו עליו.

שערים, בדשערוהי, ר"ל כפי השעור. וע' ברש"י "שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה" וכמבואר בב"ר (פ' ס"ד) "מלמד שהאמידו אותה ועשתה מאה".

ועבֻדָה, ופלחנא. הוא עבודת קרקע (כמ"ש הרשב"ם) והנוסחא הזאת עקרית ולא כנ"א "עבודה" שהת"א ממאן לת' כבעברית במקום אשר ימצא תיבה ארמית אבל המסורה עליו "קרא ותרגום".

ופרינו. ויפשיננא, הנוסחא הזאת עקרית. ולא כגירסת רש"י "וניפוש" כי קאי על ה' כמו הפעל "אפתי" שלפניו.

ואחזת מרעהו, וסיעת מרחמוהי. ערש"י שפי' חבורת רעיו, והמ"ם של "מרעהו" הוא שמוש, וכן בארמית המ' של "מרחמוהי" (והמ' צ"ל בציר"י ולא בשו"א) ואחזת איבנו דבוק. ולא כבעל המסרה שפי' "אחזת" הוא שם עצם פרטי של רֵעַ המלך. ובאמת יש בב"ר (פ' ס"ד) פלוגתא בזה, "ר' יהודה אומר אחזת מרעהו היה שמו ור' נחמיה אמר סיעת מרחמוהי".

בינותינו בינינו ובינך, בין אבהתנא ביננא ובינך. לכאורה משמע שקשה לו כפל הלשון "בינותינו בינינו" ותרגם בין אבותינו בינינו וביניך. ורש"י פירש שהאלה שהיתה בינותינו מימי אביך תהי גם בינינו. ומזה נראה לא כפי' הראב"ע שאבימלך איננו שם התאר לכל מלכי פלשתים, רק שהוא היה בן של אותו אבימלך שעשה ברית עם אברהם.

מרת רוח, מסרבן ומרגזן על מימר. נ"ל דערבוב ב' פירושים יש כאן ותרגום של מרת רוח או "מסרבן" או "מרגזן" ומלות "על מימר" נופלת כל סרבון ולא על רוגז, רק כשבא באפעל אז צ"ל מִרְגְזָן