Netinah LaGer, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וילך אל ארץ, ואזל לארעא אוחרי, ע' רמב"ן.
את הימים, ית גבריא. ערמב"ן שכתב "והנראה מסברתו כי ענה זה באו עליו מן האומה הנקראת "אימים" לפנים עם גדול ורב כענקים, ורצו לגזול ממנו החמורים של צבעון אביו כו' ותמצא ידו להם כו' או יאמר שמצא אותם וניצל מהם. אבל לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה. אם "גבריא" כוונתו על האימים למה לא ת' "אימתני" כלעיל (י"ד ה') ועוד למה לא ת' "דנָצה" ולענ"ד נראה שגבריא הם הנפילים הגבוהים ורמים כענקים כמו שת' (לעיל ד' ה') וכדרשת רז"ל (חולין דף ז') "למה נקראו ימים שאימתן מוטלת על הבריות" ור"ל כי ענה מצא בראשונה מקום מושב בני ענק וזה נכון בכוונת המת', ובפי' הפסוק לדעתי אפשר שהיא החיה Gorila שמטלת אימה ונראה כענק, ודלא כחכם אחד שת' יֵמים כמו יַמים ר"ל מעינות החמים.
המכה את מדין, דקטל ית מדינאי. לא ידעתי למה לא ת' "דמחי'" כדרכו ?.
בת מי זהב, בת מצרף דהבא. ע' נתה"ש מה שהאריך בזה, אפשר שכוונתו שצרף וחבר מל' מצטרף, אבל ר"ס גאון הבין שכוונת אונקלוס היא מל' מטהר ומצרף, ובאמת מת' ירושלמי (אשר לרוב הוא מפרש ומבאר דברי אונקלוס) משמע שהוא מל' מטהר, ומפני שהמים מלבנים מטהרים ומצרפים הזהב נקראו מֵי זהב.