בדמותו כצלמו, בדמותה דדמי ליה. לעיל א' כ"ו ת' בצלמנא כדמותנא משום דלעיל שב על ה' (וע"כ נאמר שם בצלם תחלה בבי"ת ודמות בכ"ף כי מה דמות תערכו לו) אבל הכא ששב על האדם הראשון לא תרגם כצלמו, וע' רמב"ן ולעיל שם בדברינו.

ויתהלך חנוך את האלהים, והליך חנוך ברחלתא דה', וכן ת' לקמן ו' ט' אבל לקמן כ"ד מ' וכן לקמן מ"ח ט"ו ת' פלח כי יש חילוק בין התהלך לפני ובין התהלך את.

ואיננו, וליתוהי, כי לקח, אמית, עיין באו"ג מ"ש ועיין בתוס' יבמות ט"ז ע"ב ד"ה פסוק זה ובתוס' חולין ס"ז ד"ה פסוק שהביאו ת"א זה דגרסי אמית.