ויצוו אל יוסף, ופקידו לות יוסף, ערש"י ולכן ת' "לות" כמו שת' שם (שמות ו' י"ג) "ויצום אל בני ישראל, ופקדנון לות בני ישראל".

כי התחת אלהים אני, ארי דחלא דה' אנא. יש סוברים שהיתה לפניו הנוסחא בעברית "חתת" וח"ו לומר כן. אבל הוא כפשוטו תחת אלהים ר"ל במקומו. וכי מלאך אני או שר ה' שנפלתם לפני ושבידי להרע לכם. וע' רבינו בחיי, ומדרך המת' למנוע התמיהה או השאלה. וע' בהקדמת הרמב"ן ז"ל, ומה שכתבנו לעיל כמה פעמים. ומה שלא ת' "דחלא מן קדם ה' " כמו שת' (לקמן שמות א' י"ז) "ותיראן המילדות את האלהים" ודחילו חיתא מן קדם ה', משום שלא ישוה הפעל "דחל" להשם "דחלא" והשם ית' חמיד בלא מלות "מן קדם" כמו לעיל (כ' י"א).

וישבע יוסף, ואומי יוסף, הנפעל ת' בל' "קום" וההפעיל בל' "אומי" ועמ"ש לקמן, ומצינו ג"כ ההפעיל בל' "קום" (לעיל כ"ד ג').

ויישם, ושמוהי, משמע שסובר כדעת ר' יונה שהוא כמו "ויושם".