ויכלא, ואתכלי ולקמן ויכלא העם (שמות ל"ו ו') ת' ופסק? גם ותעצר המגפה(במדבר כ"ה ח') ת' ואתכלי. ורש"י פי' הכא ובשמות ל' מניעה. ואפשר דעל דבר שלא פסק רק לשעה ת' ואתכלי, אבל על דבר שפסק לעולם ת' ופסק, ולכן הכא שלא פסקו הגשמים רק לזמן ת' ואתכלי. ואפשר לומר, כי הגשם והמגפה ששניהם אינם בני בעלי בחירה, ורק כחומר ביד היוצר כל המה, באפו היו וברצונו נפסקו, ע"כ יפול עליהם בצדק הפעל וַיִכָּלֵא הבא בנפעל, ולכן ת' ואתכלי באתפעל הבא בארמית תמורת הנפעל בעברית ; אולם עַם בני ישראל המביאים נדבה למעשה המשכן, המה בעלי בחירה, והנפעל שם הוא תחת הקל (כידוע למדקדקים) ע"כ שכל המת' את ידיו לתרגם "ופסק" ואע"פ שאין ראי' לדבר - כי שתי המלות "ויכלא" שבפה ובשמות אינן שוות -. זכר לדבר יש, כי רש"י ז"ל על זה הפסוק. הרחיק עדותו להביא ראי' מתהלים ומן הפעל "כלה" כשבא בה"א, ולא הביא ראי' מן ויכלא העם.

יצוא ושוב, מפק ותיב, כי עשה כן בתמידות (כהוראות המקור),

ויחל, ואוריך. וכן לקמן פסוק י"ב ת' ג"כ ואוריך, לא חילק ביניהם. כמו שחילק רש"י בפסוק י"ב "ויחל וימתן וייחל ויתמתן".

עלה זית טרף בפיה, טרף זיתא תביר נחית בפומה. תביר הוא ל' שבור והיא ת' של טרף, כי טרף זיתא הוא טרפא דזיתא עלה של זית.

היצא, אפיק, צווי מן אפעל.

אַפֵּק, ושרצו בארץ, ע' ברמב"ן לעיל א' כ'.

מנעוריו, מזעיריה. ולא מרביותיה כמו בנעוריה, (במדבר ל' י"ז) ? משום שהיצה"ר מתחיל להשתרר בלב האדם מקטנותו.