Netinah LaGer, Numbers

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

כמתאוננים, כד מסתקפין, הוא מל' עלילה ותואנה כמו שת' לעיל (בראשית מ"ג י"ח) לאסתקפא עלנא" כי הפעל "סקף" בארמית דומה בכל הוראותיו להפעל "אִנָּה" בעברית.

ואת החציר, וכרתי. ע' בהראב"ע.

האנכי הריתי, האב אנא. שכל את ידיו לתרגם שלא כפשט הכתוב, שלא לכבוד הוא למשה, וגם לא מדרך המליצה להמשיל עצמו לאשה, ולכן תרגם "האב אנא", והראיה שכוונת הפסוק על האב, מסוף המשל "כאשר ישא האומן" ולא "כאשר תשא האומנת", ובזה מיושב מה שהקשה האוהב גר למה תרגם "בחיקך, בתקפך" ולא "בעטפך" כמו "הבא נא ידך בחיקך" כי משה לא רצה להמשיל עצמו לאשה אשר דרכה לשאת את היונק תחת בגדה.

את עשה לי, את עבד לי. בל' ארמית אין חלוק בין זכר לנקבה ולשניהם יאמר "אַתְּ" כאשר תרגם לעיל [בראשית ג' י"א] "כי עירם אתה, ארי ערטילאי את" אבל בלה"ק יאמר לזכר "אתה" ולכן כתב רש"י "שתשש כחו כנקבה" והקשה הרמב"ן הלא הכנוי שב אל הקב"ה, (והרא"ם ז"ל אבה לרפאות בסמי החריפות אשר לו, והגדיל המכאוב) ועי' בפי' הרוו"ה, ול"נ שהאיש הנרתע ונפחד בולע לפעמים אות אחת בדבור, ובאשר היה משה מרתת ומחלחל כשהראהו הקב"ה הפורעניות שעתיד להביא על ישראל, ובפרט שהיה מטבעו כבד פה וכבד לשון, אמר פה **"אַתְּ"**תחת "אַתָּה" ולולי דמסתפינא הייתי אומר שגם כוונת רש"י היא כך, ולכן אמר "שתשש כחו" ואיזה מגיה בחסרון הבנתו הוסיף מלת "כנקבה" שנשתרבבה בזכרונו,   מפסוק "מבלתי יכלת ה' " שלקמן (בפסוק י"ד).

והיה לכם לזרא, ויהי לכון לתקלא, עי' בפסוק ישימו מזור תחתיך" (עובדיה פסוק י"ז) שת' "שויאו תקלא תחותך" וע"ש ברש"י.

היד ה' תקצר, המימרא דה' מתעכב. שינה משום כבוד ה', ור"ל הכי יאחר ה' לבצע אמרתו.

ולא יספי, ולא פסקן. הוא כדעת ר"ש בש"ס (סנהדרין דף י"ז ע"א).

מבחריו, מעולמוהי. ע' הראב"ע, והוא טעות וצ"ל "מעולמותה" וכ"כ החכם רוו"ה ומ"ש המעמר שאם היה כוונתו "מנעוריו" היה מתרגם "מזעירה" טעה בזה, כי גם "בימי בחורותיך" [קהלת י"א ט'] תרגם "יומי עולימותך".

קברות התאוה, קברי דמשאלי. המעיין ימצא כי מדרך המת' לתרגם שם המקום בהקרא לו שם חדש בפעם הראשונה בלשון ארמית, ואחרי כן יחשבו לשם עצם פרטי אשר לא יסבול העתקה ויקראהו בשמו העברי, כמו "בבל, רחובות" ע"ש, ולכן צריך לעיין מדוע שינה פה לתרגם גם בפסוק שאח"ז "קברי דמשאלי" בלשון ארמית, גם לא אדע, מדוע לא ת' "קברי דשאלא" או "דשאלתא" בשם המקרה, כבעברית ? ואפשר שת' כפי הענין שגם בעברית שם המקרה "התאוה" הוא ת' שם התאר "המתאוים" כי התאוה לא נקברה.