מתנה נתנים, מתנן יהיבין. עמ"ש לעיל (ג' ח', ח' ט"ז).

מן האש, מותר מן אשתא. הוא כפרש"י "לאחר הקטרת האשים" ולא מה שהוקצה לגבוה.

בקדש הקדשים תאכלנו, בקדש קודשין תכלנה. ראה והתבונן הקורא בחכמת המתרגם, כי במלה אחת יישב את קושית הרמב"ן, שהקשה על רש"י שפי' "למד על ק"ק שאינן נאכלין אלא בעזרה" וכי יש אכילה ושתיה בקדש הקדשים? אלא כוונת הכתוב שתהא אכילתך בהם בקדושה חמורה, ולכן שינה פה לת' "בקדש קודשין" ולא "בקדש קודשיא" שהוא ת' המקום ק"ק, דוק ותשכח.

אני חלקך, מתנן די יהבית לך אנון חלקך. ר"ל מתנות כהונה שאני נותן לך המה חלקך ושינה והוסיף משום כבוד ה'.

הלוי, לואי. ת' ל' רבים משום דכתיב אח"ז "והם" ומלת "הוא" שבעברית מוסבה אל השבט, ושעור הכתוב שהלוים יעבדו וישאו עונם של ישראל הנגשים [ובכ"י הנוסח "ויפלח לואי הוא" בל"י].

כמלאה, כמלאתא. הוא ל' בשול כמ"ש רש"י, ולא ת' "חמרא" כיב"ע, משום שתפס לשון המקרא.