נקמת ה', פרענות דין עמא דה', שינה והוסיף כדרכו לכבוד ה'.

וימסרו, ואחבחרו. רומז למה שאמרו חז"ל כנמסרו על כרחם.

ויקחו, ושבו. ת' כן מפני שלא לקחו (לעצמם) רק כמ"ש בפסוק שאח"ז "וַיָבִיאוּ אל משה".

למסר מעל, לשקרא שקר, ת' כאלו היה כתוב "למעול מעל".

וכבסתם ותחוורון. אף שבכל המקומות שכוונת הקרא הוא כבוס לטהרה, ית' "צבע" ורק כשהוא לנקיות לבד ית' "חור" והכא הוא לטהרה ככל כלי מדין ? אפשר מפני שכתוב אח"כ "וטהרתם" ש"מ שהכבוס הוא רק לנקיות ואף שפשטות הכתוב "וטהרתם" שב על ישראל מ"מ מיתור הכתוב למד שהיתה לנקיות, כי כבר כתב רחמנא על פסוק כ' וכל בגד, וע' במס' ב"ק (כ"ה ע"ב).

אחד נפש, חדא נפשא. שינה לת' בלשון נקבה כי נפש ל' נקבה.

וצמיד, ושבכין. ע' באוג"ר שג' "ושבבין" בשני ביתי"ן, והחזיק עוד לאמת את גרסתו מתיב"ע ששם הוא "שיווין" בשני ווי"ן, ולפי השערתו הוא מענין "שיבבא" בל"א שענינו "שכן" בל"ע, והוא קרוב לענין "צמיד" ווכ"ה גם דעת הדר' לעווי), ועי' בערוך שגרס בכ"ף מל' "שבך" שענינו רשת, ועמ"ש (בראשית כ"ד כ"ב, שמות ל"ה כ"ב) ששם מחבר שירין ושבכין.

וכומז, ומחוך. עי' ערוך שפירש שהוא כמו "מעוך" והוא בחלוף אהח"ע, שהוראתו דחיקה ולחיצה וכ"ה בתיב"ע, וכמ"ש רש"י ע"פ דרשת רז"ל במס' שבת (דף ס"ד ע"א).