חוב על עכו"ם. בקצה"ח כתב על הב"י שכתב בשם תשובה דראובן שהיה לו שטר על גוי ונתנו לשמעון לגבותו וגבאו מידו ואמר לראובן שנתן לגוי זמן ב' חדשים אמנם אם ירצה יתן לו שטר אחר משלו בפרעון שטרו וכו' וכתב הב"י ויש לתמוה עליו דכיון ששמעון גבאו מידו כבר זכה ראובן באותן מעותיו ושלו הם ובשביל ששמעון הטעהו לא איבד זכותו עכ"ל הב"י. וכתב בקצה"ח להביא ראיה מדברי התוס' בב"מ ע"א בד"ה בשלמא סיפא לחומרא דא"י לזכות המעות מן הנכרי אפי' בישראל שעשה שליח לישראל הב' וקיבל מעות מן הנכרי ע"ש ותמוהין מאוד דבריו דאף דזה אמת דאין המעות נקנה לישראל מ"מ הנכרי נפטר מהלוא' כמבואר בסי' קע"א באומר שלח ע"י עכו"ם דפטור אף שאין שליחות לעכו"ם ודמי למ"ש הריטב"א בקידושין באומר הנח ע"ג קרקע והפטר דנפטר מהלוואתו והלוה יכול לחזור וליקחם דלא נקנה המעות למלו' והדין דין אמת אבל מ"מ נהי דהמעות עדיין של העכו"ם מ"מ מה"ת לא יהיה המלו' יכול לגבות דמי חובו של עכו"ם ממעות הללו בפרט שא"א לו לתבוע החוב ממקום אחר רק ממעות הללו והמעות הללו נעשו כאפותיקי מפורש והמלו' זכה שיהיה המעות אצלו כאפותיקי מפורש ובוודאי שאין שום אדם יכול לקחתם רק המלוה גובה חובו מהן בהנח ע"ג קרקע והפטר ודאי דאין שום אדם יכול ליקח אותו להשתמש בהן רק המלו' גובה חובו מהן ואם לקחן אחר המלוה מוציא אותו ממנו בדיינים וזה ברור ופשוט:

א"י לעכב עש"ך סעיף קטן כ"א ויש שם ט"ס וכצ"ל וא"כ מה שכתב לו בשטר ליתן מחצה שליש ורביע הוי כמו שמכר לו חצי החוב ועש"ך ס"ק כ"ד ויש ט"ס וצ"ל אם יש לו נכסים אז לערב כשר לעדות וכו':