ויש מי שכתב. עש"ך ס"ק ב' ויש שם ט"ס וכצ"ל וכ"ש לפר"י דקיי"ל כוותיה דעל כל הנשבעים ונוטלין מגלגלין וכו' עוד בס"ק זה צ"ל כל דעת כל הפוסקים שיכול לגלגל וכ"כ הנ"י וכו':

טוען טענת ספק. עש"ך ס"ק ו' ועמש"ל סי' ע"ח ביישוב קושייתו:

ועל הגילגולים תשבע ותטול. עש"ך ס"ק י"ב ויש שם טעות סופר וכצ"ל שבועה אחרת הוא זה ואם זה כופר בכל שוב ה"ל שבועה דרבנן ויכול להפכה ומ"מ אשמועינן דאע"ג שקפץ ונשבע אחר שרצה לגלגל עליו ומה בכך הוא עכשיו מגלגל עליו מ"מ כיון שנסתלק מהענין וכו' ובתומים דקשה כיון דקיי"ל דבגילגול שבועה כשטוען א"י לא הוי משואי"ל משלם ופטור וא"כ האיך יעלה על הדעת כשאומר שאינו רוצה לישבע מחמת שלבו נוקפו ומסופק לא יהיה גרע מאמר א"י ולפע"ד נראה דנ"מ כשמגלגל עליו כשהלוה טוען שפרע דאז אם יטעון א"י יתחייב לשלם דהוי כאומר א"י אם פרעתיך וע"כ יצטרך לטעון ברי ומחיוב לישבע ומ"ש בקצות החושן בכל הסימן זה הוא תמוה בעיני דמה שנסתפק אם יכול להפך שבועה דאורייתא על נשבע ונוטל לא ידענא מקום ספק בזה בודאי על כל השבועות מגלגלין מדלא חילקו הפוסקים ובב"מ דף י"ד בתוס' ד"ה דינא הוא כתבו להדיא דיכול לגלגל על בעל השטר שישבע שלא פרעו ע"ש וע"כ כוונתם שבועה דאורייתא דש"ד בלא"ה צריך לישבע גם מ"ש בס"ק כ' ליישב דברי רש"י הוא תמוה מאוד דהא במשנה מבואר שם דבטוען א"י זכה בגדול ויהיה הטעם איך שיהיה שם מ"מ הא אינו יכול לומר אינו יודע וגם מה בכך שיכול לומר אינו יודע מ"מ הוא רוצה לטעון ברי ולישבע על כך ולא אמר סומכוס גם מ"ש בס"ק ה' ליישב קושית התומים הוא תמוה מאוד: