Noam Yerushalmi on Gittin Chapter 9
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ר' ירמי' בעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני כו' עיין בספרי עמק יהושע סי' י"ד) ובספרי שפת הנחל (דרוש י') מה שהארכתי בזה:
עוד שם השיב ר' עקיבא הרי זה שנאסרה עליו הי' כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה החמירה התורה בגרושה יותר מאלמנה ומה אם גרושה חמורה לכל לא נאסרה ממה שהותר בה מצד גירושין שבה אלמנה קלה אינו דין שתאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה אפי' אצלו נגעו בה גירושין ומה אלמנה וגרושה נאסרה ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה גירושין חמורין לא כל שכן שתאסר ממה שהותר לה מצד גירושין שבה:
הנה הפ"מ נדחק בזה הירושלמי וכן הק"ע ובירושלמי הזה יש (ט"ס ויש בו חילוף השורות ונראה לי להגיה וכצ"ל) השיב ר' עקיבא הרי שהי' גרושה ואלמנה לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים (פי' שתחילה הי' תשובת ר' עקיבא הרי שהי' גרושה (פי' בחוץ מפלוני) ואלמנה דהיינו שנישאת לאחר ומת) לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים (פי' דלזה הוא רק אלמנה דהא מגירושין הראשונים הי' אסורה לו וא"כ היא רק אלמנה אבל לאחיו הכהנים הי' גרושה שהי' מותרת להם מחמת הגירושין וכי במה החמירה התורה בגרושה או באלמנה (פי' שכח הגירושין אינה מתרת כמו המיתה) דהא בגירושין היא אסורה לכהנים ובמיתה היא מותרת לכהנים ג"כ רק שאסורה לכה"ג וא"כ היתר המיתה היא גדולה יותר) וע"ז אומר מה אלמנה הקלה (כצ"ל) (פי' שבאלמנה שמותרת ע"י מיתה היא מותרת יותר מגרושה נאסרה ממה שהותר לה מצד גירושין שבה (פי' דאעפ"כ אסורה לאותו פלוני מחמת שיש בה צד גירושין דהא לאחיו הכהנים היא אסורה מחמת גרושה וע"כ אסור' לו ג"כ מצד גרושה) גרושה החמור' לכל (פי' שהיתר הגרושה אינו גדול כ"כ כמו היתר המיתה) אינו דין שתאסר ממה שהותר לה מצד אשת איש שבה (פי' כיון דלאחר שנתגרשה אם כן עדיין אסורה לא' מצד אשת איש שבה א"כ אסורה לכל):
וע"ז אומר אפי' אצלו נגעו בו גירושין (פי' דמהו הק"ו דהא הא שנישאת לאחר ומת דמותרת לזה שנאסרה עלי' היינו משום דר"א סובר דמותרת להנשא לאחר וע"כ אמרינן שניתקה האישות הראשון או שהמיתה מתרת אבל אם לא הי' גירושין א"כ לא תוכל להנשא לאחר וא"כ לא תהי' מותרת לזה כלל וא"כ מה שרצה ר"ע להוכיח שנאסרה לו מצד גירושין של אחרים הא גם אצלו נגעו בו הגירושין דאי לאו הכי הית' יכולה להנשא לזה וא"כ היא גרושה אליו ג"כ אלא שתחילה לא הי' מותרת לו ואח"כ מותרת לו אבל הכל הי' צד הגירושין):
ובכאן צ"ל הרי שהי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש ל נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים מה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש שהיא חמורה לא כל שכן והוא כמו דאמרינן בש"ס דינן בגיטין (ד' פ"ג) דאין ההוכחה ממה שנשאת לאחר ונתארמלה אלא דההוכחה הוא אם מת המגרש בעצמו אח"כ א"כ היא גרושה אצל כל אדם והיא אצל אלמנה והגירושין לא הועיל לו כלום ואעפ"כ אסורה בשביל צד גירושין שבה אשת איש חמורה לא כ"ש דבר אחר הרי שאמר לההרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה ונישאת לאחר וילדה ממנו בנים ומת והלכה וניסת לאותו לא נמצאו בניה ממזירים (כצ"ל) (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בגיטין שם דהתשובה אם ניסת לאותו פלוני בניה ממזירים הוא בתנאי דעל מנת והתשובה דהרי זה שנאסרה עליו כהן הוא בחוץ מפלוני דבע"מ הרי הותרה אצלו בזנות):
עוד שם מילתי' אמרה שאין גירושין מתירין מה שאסר הראשון והנה המפרשים נדחקו בזה ומה שפי' הפ"מ הוא דחוק מאוד והק"ע גריס מילתי' אמרה שאין מיתה מתרת מה שאסר הראשון והוא דחוק מאוד וגם מה דאמרינן אח"כ אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עלי' משום ערוה ובסוף חייבין עלי' משום ערוה הוא ג"כ דוחק:
ע"כ נראה לי שהוא (ט"ס וצ"ל) מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון (או שצ"ל שמיתה מתרת מה שאסר הראשון) והוא דקאי על בעי' דר' ירמי' דבעי הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחר ומת האיך זה מתיר מה שאסר הראשון והנה מהא דהשיב ר' טרפון הרי שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מפלוני והלכה וניסת לאחיה ומת בלא בנים האיך זו מתייבמת לא נמצא מתנה על מה שכתב בתורה כבר ביארתי בס' שה"נ (דרוש י') דמזה אין ראי' דלענין יבום סובר ר"א נישואין הראשונים מפילין וע"כ אמר מילתי' אמרה שמיתתו גירושין ולא נישואין דאם הי' הנישואין מתירין משום דנתקה האישות הראשון כמו לשיטת הש"ס דילן וכמו דכתבו התוס' בגיטין (ד' פ"ג) א"כ איך הי' משיב ר"ט הרי שאמר כו' הא באמת מותרת להתייבם ופ"ז אמרה שמיתתו גירושין הא נישואין לא וא"כ אין ראי' ממה שהשיב ר"ט דלענין יבום אסורה מחמת דנישואין הראשונים מפילין כמו שסובר ר"א וכמו שביארתי שם בס' שפת הנחל:
וא"כ לא נפשטה עדיין הבעי' דר' ירמי' אם זה מתיר מה שאסר הראשון אך מתשובות ר' עקיבא שהשיב מתחילה על הרי שהי' גרושה ואלמנה כו' וכמו שביארתי שההוכחה הי' אם נישאת לאחר ומת וא"כ היא אלמנה לאותו פלוני וא"כ היא מותר' לו אם הוא כהן ואעפ"כ אסורה עליו מצד שהיא גרושה לכל אדם. וע"ז הקשו אפי' אצלו נגעו בו גירושין וע"כ הביא ראי' אח"כ ממיתת המגרש שמת אחר שגירש אך מהתשובה שהשיב מתחילה מוכח דלר"א אם ניסת לאחר ומת מותרת לאותו פלוני ורק אם הוא כהן אסורה עליו מצד שהיא גרושה לכל אדם:
וע"ז אומר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון (כצ"ל) וא"כ ניחא מה שהשיב ר"ע מתחילה אלא שהי' קשה דהא אפי' אצלו נגעו בו הגירושין אבל זה מוכח בודאי דלר"א אם ניסת לאחר מותרת לאותו פלוני דאל"ה א"כ אסורה לאותו פלוני אפי' לא הי' כהן ע"ז אמר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון וא"כ נפשטה הבעי' דר' ירמי' דמותרת לאותו פלוני לר"א:
[וע"ז אומר אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה והנה הפ"מ פירש דקאי על תשובתו של ר"ע שאמר לה הרי את מותרת לכל אדם ע"מ שלא תנשאי לפלוני ונישאת אח"כ לאותו פלוני א"כ הרי הגט בטל ובני' ממזירין. וע"ז אומר מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה וכמו דפריך בש"ס דילן בגיטין (דף פג) אי הכי בכולהו תנאי דעלמא לא תנסיב דילמא לא קיימא ליה לתנאו ונמצא גט בטל ובני' ממזירין וא"ל ר' מנא למה זה דומה לא' שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחילה הוא אסור לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע וכי היכי דהתם הותר לכתחילה א"כ ה"נ אם עבר על התנאי הוי ערוה למפרע והק"ע הקשה דהא בכל תנאי אם עבר הוי ערוה למפרע ותירץ דהירושלמי סובר דאפילו בתנאי שהוא בשב ואל תעשה אסורה לעולם עד שיתקיים התנאי והוא דחוק:
ע"כ נראה לי דקאי אהא דאמר מילתי' אמרה שגירושין מתירין מה שאסר הראשון ופ"ז אומר אמר ר' שמי מצינו אשה בתחילה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה והוא (ט"ס וצ"ל) בתחילה חייבין עליה משום ערוה ובסוף אין חייבין עליה משום ערוה (פי' שהקשה דאיך איפשר שאם אמר לה חוץ מפלוני ואח"כ נישאת לאחר שתהא מותרת לפלוני והיכן מצינו שיהיה איסור אשת איש נפקע ע"י אחר (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ג) השיב רשב"א תשובה לדברי ר"א היכן מצינו שזה איסר וזה מתיר ופירש"י נישואי בעלה הראשון אסרה ע"ז ונישואי השני יתירוה איך יהיה בזה היתר למה שאמר חוץ מפלוני). וע"ז אומר מצינו אשה בתחילה חייבין עליה משום ערוה ובסוף אין חייבין עליה משום ערוה ואיך יהיה נפקע האישות (וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ג דקידושין ה' א) הרי את מקודשת לי שלשים יום ה"ז מקודשת מה בין הקדש מה בין אשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט וא"כ איך יהיה נפקע האישות ע"י אישות דאחרים שהאישות של השני תתיר אפי' למי שאסרה הראשון) וע"ז אומר א"ל ר' מנא למה זה דומה לא' שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחילה הוא אסור לבעל עבר ובעל הותר הגט למפרע אלמא דיוכל להיות היתר האישות ע"י שתבעלי אעפ"י שבתחילה הוא אסור משום ערוה והוא משום דסוף ביאה קונה ועיין במה שביארתי ע"ז (בפ"ו דיבמות) ואעפ"כ עבר ובעל הותר הגט למפרע. והכא נמי כיון שנישאת לאחר א"כ ניתקה האישות הראשון לשני וע"כ אם מת מתירתו המיתה של השני]:
(ה"ו) מילתי' דרבנן אמרין שאין פרטו של ר' מאיר כללו של ר' יהודה עיין בפ"ק דנזיר (ה"ב) מה שביארתי בזה.
(ה"ח) מתניתין שייר מקצת הגט כו' כתב הסופר ועד כשר כו' ובגמ' כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר איש פלוני כשר בן איש פלוני כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר אמר ר' אלעזר דברי הכל היא אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא אמר ר' יוסי לא בעית מדעתי' דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו לאו רבו דו אמר בשם ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג ופי' הפ"מ דקאי על הא דקאמר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וקאמר ד"ה היא כלומר דר"א פליג על הא דתנן דאיש פלוני כשר אפי' בלא עד והילכך דווקא אם כתב עד משו' דר' יהודה סובר דבעינן ידים מוכיחות כו' והנה דבריו דחוקים מאוד. והק"ע פי' דר"א אמר דברי הכל היא הא דתנן כתב סופר ועד כשר אמר ר"י דר' יהודה היא וגריס ר' יוסי היא ופי' דחתם סופר שנינו וא"כ חיישינן דילמא אמר לשנים לחתום ומחמת כיסופא דסופר אמרו לו לחתום וע"כ אומר דר' יוסי היא דר' יוסי פוסל באומר אמרו וע"ז אמר ר' יוסי לא בעית מדעתי' דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו ואח"כ גריס לאורכו כשר וע"ז אמר ר' זירא היא מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וע"כ לא חיישינן שמא תרי גיטי הוי כו' עיין שם וכל דבריהם דחוקים למאוד:
ע"כ נ"ל לבאר והוא דכן צריך לגרוס כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר א"ר אלעזר ד"ה היא כו' (והפ"מ החליף בדפוס הגירסא והגיה כמו פירושו שפי' דקאי אהא דאיש פלוני כשר ובן איש פלוני כשר ונדחק בפירושו ע"כ צריך להגיה כמו שהגהתי:
והוא שאומר כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר ולא חתם סופר ועד דשיטת הירושלמי דחתם סופר ועד כשר לכתחילה ואינו סובר כמו שיטת הש"ס דילן בגיטין (ד' ס"ו) דאמר רב חסדא חתם סופר שנינו ואמר רב חסדא מתניתין ר' יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח וע"כ לא חיישינן דילמא אמר לשנים אמרו לפלוני ופלוני ויחתמו ומשום כיסופא דסופר חיישי ומחתמו חד מהנך סהדי וסופר בהדי' ובעל לא אמר הכי וכן בגיטין (ד' פ"ח) אמר ר' ירמיה חתם סופר שנינו אמר רב חסדא הא מני ר' יוסי היא דאמר מילי לא מימסרן לשליח אלא דחתם סופר כשר לכתחילה וע"ז אומר כיני מתניתא כתב סופר ועד כשר (פי' דכשר אפי' בכתב סופר ועד) (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ו) ושמואל אמר אפי' כתב סופר ועד שהרי שנינו כתב סופר ועד כשר:
וע"ז אומר א"ר אלעזר דברי הכל היא (פי' הא דכתב סופר ועד כשר אתי כדברי הכל והוא משום דיש להקשות דאיך תנן כתב סופר ועד כשר הא תנן בגיטין (ד' כ"ו) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקו' האשה וא"כ כיון דכותבין טופסי גיטין א"כ דילמא כתב טופס הגט וא"כ מניין מוכח שגירש את אשתו (וכן הקשו התוס' בגיטין (ד' ג') בד"ה שלשה גיטין פסולין דלמ"ד כתב סופר ועד כשר קשה דניחוש שמא הסופר כתבו להתלמד וזרקו לאשפה ובאתה האשה והחתימה עליו עד אחד ואין כאן שנים ויש לומר שהסופרים חוששים למכשול ונזהרין בכך ומיהו אין רגילות להזהר לגמרי שתחשב כתיבת סופר כעד א') וא"כ הכא נמי ניחוש דילמא כתב טופסי גיטין ובאתה האשה והחתימה עליו עד א':
וע"ז אומר אמר ר' אלעזר דברי הכל היא והוא משום דר"א לטעמיה שסובר דכתב תורפו בטופס פסול וכמו שביארתי בירושלמי (רפ"ג דגיטין) דקאמר מילתיה דר"א אמר כולם אינן פסולין כו' והוא משום דסובר דסתמא פסול בגיטין משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת וכמו שביארתי שם וע"כ סובר דאין פוסלין אפי' לכהונה וכמו שסובר ריש לקיש שם דכולן אינן פסוליןדר"ל אמר כתב תורפו בטופס פסול וא"כ לר"א צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם אפי' לת"ק שסובר דכשר לכתוב טופסי גיטין אעפ"כ צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם דכתב תורפו בטופס פסול אבל בלא"ה לא היה כשר לת"ק אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא והוא משו' דר' יוחנן סובר דכתב תורפו בטופס כשר לת"ק וא"כ אמאי כשר בכתב סופר ועד דילמא כתב טופס הגט והאשה החתימה עליו עד א'. וע"כ אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא (פי' דר' יהודה פוסל בטופסין וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ב דגיטין) אלא כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין וכן (ברפ"ג דגיטין) ר' כר"י דר' יודה פוסל בטופסין וכן (בפ"ז דגיטין ה"ב) פתר לה כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין (וכמו שביארתי (בפ"ג ה"א) שיטת הירושלמי אליבא דר' יוחנן דר' יודה ס"ל דסתמא פסול משום דסתם אשה לאו לגירושין קיימה):
וע"כ אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא (פי' שפוסל בטופסין) אבל לת"ק אפי' כתב תורפו בטופס כשר וא"כ אינו כשר ע"י כתב סופר ועד וע"ז אמר ר' יוסי לא בעית מדעתו דר' יוחנן פליג בשיטתו השיבוהו לאו רבו דו אמר בשם ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג ולא זיווג כשר (פי' דר' יוחנן לא פליג על ר' אלעזר דמתניתין דוקא ר' יהודה היא ולא רבנן דמכשרי בטופסין וא"כ אינו כשר בכתב סופר ועד דזה אינו) דאפי' לר' יוחנן שסובר דכתב תורפו בטופס כשר זה אינו רק לענין התורף דהיינו הרי את מותרת לכל אדם אבל צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ג דגיטין ה"א) ר' יוסי שאל לר' ירמיה הגע עצמך שזיווג (פי' אם כתב שם האיש והאשה ואתרמו אח"כ השמות שוין ששם הבעל ושם האשה הוי כמו שכתב בטופס הגט אם כשר) א"ל כן אמר ר' זעירא רבי מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ בשם האיש והאשה פסול אפי' לר' יוחנן דלא הוי כמו סתמא בשם האיש והאשה דכיון דאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג והא דסתמא כשר לר' יוחנן אליבא דת"ק זהו דווקא בכל תופס הגט ואפי' בתורף שזהו שוה בכל הגיטין וע"כ הוי סתמא וסתמ' כשר. אבל בשם האיש והאשה כיון שאינו מצוי לזווג א"כ אפי' אתרמי תלוי בבריר' וא"כ פסול אפי' לת"ק וכפו שביארתי (שם) שע"כ אמרינן בזבחים (ד"ג) אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה כו' ואמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם וביארתי שם דהראי' הוא מהא דצריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אד מזה מוכח דסתמא פסול אבל מהא דצריך שיניח שם האיש ושם האשה מזה אין ראיה דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג]
וא"כ אפי' לר' יוחנן דכתב תורפו בטופס כשר אעפ"כ בשם האיש והאשה צריך שיניח א"כ כתב סופר ועד כשר לכולי עלמא דהא שם האיש והאשה צריך שיניח והא דאמר ר' יוחנן דר' יהודה היא הוא בשיטתו השיבוהו שאמר ר"א דברי הכל היא דצריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם אפי' לת"ק וע"כ כתב סופר ועד כשר וע"ז אמר ר' יוחנן דר' יהודה היא (פי' דהוא סובר רק ר' יהודה דפוסל בטופסין. אבל לת"ק אפי' כתב תורפו בטופס כשר) אבל ר' יוחנן לא פליג על ר"א דמתניתין אתי' ככולי עלמא דודאי ר' יוחנן נמי מודה בזה דאתי' ככ"ע וע"ז אומר לא בעית מדעתיה דר' יוחנן פליג (פי' דלא אתי אלא כר' יהודה) בשיטתו השיבוהו לאו רבו דו אמר בשם ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ הא דכתב סופר ועד כשר אתי ככולי עלמא דהא צריך שיניח מקום האיש והאשה ואם לא הניח פסול דכיון דשאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ אפי' לר' יוחנן אתי ככולי עלמא אלא דבשיטתו השיבוהו וכמו שביארתי ודו"ק: