Noam Yerushalmi on Maaser Sheni Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
דף ט דתני אמרה הבא לי גיטי (הוא ט"ס וצ"ל אמרה התקבל לי גיטי (והיא הברייתא הובאה בש"ס דילן בגיטין (ד' ס"ג) והלך ואמר לו אשתך אמרה התקבל לי גיטי הוליכו ונתנו לה זכה לה התקבל אם רצה להחזיר לא יחזיר דברי רבי. ר' נתן אומר הוליכו לה ונתנו לה אם רצה להחזיר יחזיר. זכה לה התקבל לה אם רצה להחזיר לא יחזיר. רבי אומר בכולן לא יחזיר עד שיאמר לו א"א שתקבלי אלא שתוליכי לה כו' רבי הונא אמר נעשה שלוחו ושלוחה איסה אמר כולהן דתנינן שלוחו ושלוחה מגורשת ואינה מגורשת (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן (ד' ס"ג) איתמר התקבל לי גיטי ואשתך אמרה התקבל לי גיטי והוא אומר הילך ותן לה אמר ר' אבא אמר רב הונא נעשה שלוחו ושלוחה וחולצת למימרא דמספקא לרב אי הולך כזכי דמי אי לאו כזכי דמי. והא איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר התם ספק ממונא לקולא הכא ספק איסורא לחומרא) כו':
שם בירושלמי ר' עזרי' בעי קומי ר' מנא אף לענין מתנה כן אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו א"ל תמן התורה זיכתה אותה בגיטה. והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה. אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו:
וצריך להבין דמה זה שייכות להא דאמר בתחילה דמספקא לי' אם הולך כזכי או לא. ע"כ נראה לי לבאר כמו שביארתי בספרי נ"י (דרוש ט') מה שהבאתי בספרי ע"י (ס' י"ז) על מה שהקשו הראשונים הרמב"ן והר"ן בפ"י דגיטין ד' ס"ג) איתמר התקבל לי גיטי כו' והקשו הראשונים דאמאי פריך הש"ס מחוב אגט הא אמרינן בגיטין (ד' ל"ב) אמר אביי נקטינן שליח מתנה כשליח הגט למאי נ"מ להילך לאו כזכי עיי"ש מה שתירץ הרמב"ן והר"ן דהא דאמרינן בגיטין (שם) דהילך לאו כזכי היינו אם לא עשתה אותו שליח. דאם עשאתו שליח דמי לפקדון [ועיין תוס' גיטין א ל"ב) בגט לא שייך לומר הילך לאו כזכי שאפי' זכי נמי א מהני ולא נקטי' אלא לסימנא בעלמא ולומר כי היכי דלא מהני הילך בגט לא מהני נמי במתנה. ולכאורה אמאי לא תירצו התוס' דמיירי כשעשאתו שליח אלא דאם עשאתו שליח ה"ל כפקדון. וכמו דאמרינן בגיטין (ד' ס"ג) דנעשה שלוחו ושלוחה וחולצת דמספקא לי' אי הילך כזכי]:
ולכאורה צריך להבין דאיך דמי גט אם עשאתו שליח לחוב או לפקדון אך הענין הוא דבכל מקום שיש שליחות אם אומר הילך הוי כזכי וע"כ בחוב או פקדון שיכול לעשות שליח. דהא החוב והפקדון שלו הוא ע"כ יכול לעשות שליח. וע"כ אפי' אם לא עשאתו שליח הוא מעצמו יכול לעשות שליח לחבירו לזכות. וע"כ בחוב או פקדון אמרינן הילך כזכי משא"כ במתנה דאפי' עשה אותו שליח לא מהני משום דאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו. ע"כ הילך לאו כזכי. וכמו שכתב הנ"י הטעם דמגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו. שא"א לזכות לחבירו מתורת שליחות אלא א"כ נעשה שלוחו של בעל הממון ובמציאה ליכא בעל הממון. וא"כ כיון דליכא שליחות. ע"כ הילך לאו כזכי משא"כ בגט שהתורה זיכתה אותה והיא יכולה לעשות שליח וע"כ כיון שיש שליחות ע"כ הילך כזכי:
וע"כ אמר שם בירושלמי ר' עזרי' בעי קומי ר' מנא אף לענין מתנה כן אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו (פי' אם במתנה אמרינן נמי הילך כזכי) וע"ז אומר וכי אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו וע"כ כיון דליכא שליחות א"כ הילך לאו כזכי ע"ז אומר תמן התורה זיכתה אותה בגיטה (פי' שהיא יכולה לעשות שליח אפי' בדבר שאינה שלה. כמו דאמרינן בקדושין (ד' מ"א) ושלחה מלמד שהיא עושה שליח או דהתורה זיכתה אותה בגיטה שהיא נפטרת ע"י). והיא עושה שליח לקבל דבר שהוא שלה אית לך מימר במתנה אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו: