Noam Yerushalmi on Sotah Chapter 8
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שם (ה"ה) תני ראב"י אומר אין משמע אלא כרם ודכוותה אינו משמע אלא נטע תני ולא חללו פרט למבריך ולמרכיב אמר ר' יוחנן דראב"י היא אמר רב חסדא דברי הכל היא כשהרכיבפירות עבירה (פי' הא דתני' פרט למבריך ומרכיב אתי ככ"ע ואיירי במרכיב בעבירה דהיינו מין בשאינו מינו דה"ל כלאים) מה אנן קיימין אם כשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין בשאינו מינו פירות עבירה הן (פי' ובפירות עבירה בודאי אינו חוזר) ואם כשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק נוטע כבתחילה הן (ופי' הק"ע אין זה הרכבה שהרי מתחילה לא היה נושא שום פירות ועכשיו כנטיעה הוא ופשיטא דחוזר אלא הכא במאי עסקינן) בשהרכיב תאנה שחורה ע"ג תאנ' לבנה (ופי' הק"ע דמין במינו הוא ומותר אף שאינן שוין במראיהן מין א' הן ומותרין להרכיבו זה עם זה.
והנה מה שפי' הק"ע על הא דאמר ואם בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק נוטע כבתחילה הוא ואין זה הרכבה שהרי מתחילה לא היה נושא שום פירות ועכשיו כנטיעה הוא ופשיטא דחוזר הוא תמוה דהא המרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק הוי עבירה וכן אמרינן בירושלמי (פ"ק דכלאים) תני מניין שאין מרכיבין עץ סרק ע"ג עץ מאכל ולא עץ מאכל ע"ג עץ מאכל מין בשאינו מינו (פי' וא"כ אם מרכיב אילן מאכל באילן סרק הוי נמי עבירה ואמאי קאמר נוטע כבתחילה) והפ"מ פי' ואם בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק מין במינו הוא האי אילן סרק לאו אילן סרק ממש אלא בילדה קמיירי וקרי ליה אילן סרק דעדיין לא טען פירות ואם בשהרכיב אילן מאכל כלומר שכבר טען פירות באילן שלא טען עדיין דקיי"ל זקינה שהבריך בילדה חייב בערלה דאותו ענף שקצץ מהזקינה נעשה עכשיו ילדה נוטע כבתחילה הן כלומר דתיפוק ליה משום ילדה דצריך לחזור דעדיין לא חיללו אלא ע"כ כן אנן קיימין בשניהם מין אחד וכבר טענו פירות ונתחללו ועכשיו הוא חוזר משום חילול ההרכבה הוא עכ"ל והוא דוחק:
ע"כ נ"ל שיש (ט"ס) וחילוף השורו' בירושל' (וכצ"ל) מה אנן קיימין אם בשהרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין בשא"מ פירות עביר' הן דסתם הרכב' הוא או שמרכיב אילן מאכל ע"ג אילן סרק כדי שיטעון האילן סרק פירות או שמרכיב אילן מאכל ע"ג אילן מאכל מין בשאינו מינו בכדי שיגדלו אותן הפירות שמרכיב בהן. ועל זה פריך פירות עבירה הן ואם בשמרכיב אילן מאכל באילן מאכל מין במינו (פי' ואם כן למה הוא מרכיב) אנא ודאי שמרכיב זקינה בילדה כדי שיטעון פירות א"כ נוטע כבתחילה הוא שצריך לחזור מחמת הילדה וע"כ משני אלא כן אנן קיימין בשהרכיב תאנה שחורה ע"ג תאנה לבינה ושניהם זקינות והא שמרכיב הוא מחמת דתאיני חיוורתא טעמן משובח יותר (ועיין בע"ג ד' י"ד) בנות שוח אמר רבה בר בר חנא אמר ר"י תאיני חוורתא אבל אעפ"כ מין א' הוא ואין בו פירות עבירה:
עוד שם אימתי הוא מחללו ברביעית ובחמישית מסתברא בחמישית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו [ופי' הפ"מ כלומר דאין דמיו נתפסין בפדיונו ברביעית אלא דהוי כמו שהוא חייב דמים לנטע רבעי כלומר שהחוב מוטל עלי' לפדותו בחמישית וברביעית אסור כו' ושגה בזה והעיקר הוא כמו שכתב הק"ע דהבעי' הוא אימתי מחללו אימתי נקרא חילול בשנה הרביעית שהוא פודה אותו וחולין הוא ומותר בהנאה כו' או בחמישית שאז הוא חולין לגמרי ואינו צריך פדיון וקאמר דבחמישית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו לפדותו ואינו חולין ואין בו שמחה כל כך ורבנן דקסרין אמרין כו' אלא ברביעית דכתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הילולים כו' והנה איפשר לומר דקאי אהא דקאמר תחילה אלא כן אנן קיימין בשהרכיב תאינה שחורה ע"ג תאינה לבינה וא"כ קשה כמו דמקשה הש"ס דילן בסוטה (ד' מ"ג) אלא ילדה בזקינה והאמר ר' אבהו ילדה שסיבכה בזקינה בטילה וזהו דוקא אם החילול הוא ברביעית וא"כ קשה א"כ יחלל דהא כבר נתבטל הערלה אבל אי אמרינן דהחילול הוא בשנה החמישית א"כ איפשר לומר דהרכיב הילדה בשנה הרביעית ותחילה היה ערלה וכעת הוא נטע רבעי לא בטיל דהא הוי דבר שיש לו מתירין וכבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי על זרעים דהירושלמי סובר דדבר שיש מתירין לא בטיל מה"ת דהוי כמין במינו וכמו שהארכתי בזה בספרי נועם ירושלמי בכמה מקומות ועיין בספרי (פ"ג דחלה) דלשיטת הירושלמי אין הטבל בטל ברוב מדאורייתא והטעם הוא משום דהוי מין במינו כמו שכתב הר"ן דכיון שיש לו מתירין א"כ יכול האיסור להיות היתר ע"כ הוי כמין במינו עיי"ש. וא"כ אי אמרינן דהחילול הוא דוקא בחמישית אבל ברביעית דמים הוא דחייב לו וא"כ אם הרכיב בשנה הרביעית לא בטל מדאורייתא ולכן תנן א' המבריך וא' המרכיב ולרבנן דקסרין דאמרי דעיקר החילול הוא ברביעית וא"כ אמאי לא בטיל האיסור ערלה וע"כ צריך לתרץ משום דאין גדולי איסור מעלין את האיסור אבל לפי מה שאומר תחילה דעיקר החילול הוא בחמישית א"כ אם הרכיב בשנה הרביעית לא בטל הרבעי ואיפשר דבזה יתיישב קושית התוס' דאמאי נקט ילדה שסיבכה בזקינה בטילה ואין בו דין ערלה דלמאי נקט ואין בו דין ערלה דאיפשר לומר להורות דאם הוא רבעי לא בטיל כיון דהוי דבר שיש לו מתירין לשיטת הש"ס דילן ולשיטת הירושלמי הוא מדאורייתא ודו"ק]: