א"ר תנחום בר חנילאי. סנהדרין צ"ג ע"א. ועיין פסיקתא דר"כ פיסקא עשר תעשר (צ"ט ע"א), ובתנחומ' ראה אות ט"ו:

וטפחו לישראל על פניהם. בגמרא שם וטפחו לרשעיהם של ישראל:

ואמר רבא א"ר יוחנן. סנהדרין ק"ד ע"א ומתוקן שם שצ"ל אמר רבה במקום אמר רבא, ובריש מדרש איכה א"ר לוי לא גלו ישראל עד שכפרו בל"ו כריתות שבתורה מנין איכ"ה:

כמו ששנינו. כריתות ב' ע"א במשנה דף ג' ע"ב:

וידעוני. הגרתי כי ליתא במשנה ובגמר' מפרש טעמא שלא תני הכא ידעוני:

שאלו לבן עזאי. ריש מדרש איכה, ומובא בילקוט איכה רמז תתקצ"ט:

ובעשרת הדברות ובמילה. וכן יש לתקן במדרש שם כדר שהביר המחבר, וע"ש במ"ב:

הה"ד וישליכו את תורתך. הסיום ליתא במדרש:

א"ר אבהו. מדרש איכה בפתחתא אות ז':

אמר ר' יהושע וזכור את בוראך. באיכה רבה בפתיחתא אות כ"ג נמצא דרשה אחרת על זה הכתוב. ומתחיל ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי פתח וזכור את בוראך, ולכל המאמר שהביא המחבר לא מצאתי המקור:

אול בתי כנסיות ובתי מדרשות. איכה רבה בפתיחתא אות ח':

זה תשעה באב. שם שם אות ט' בושנו כי שמענו חרפה אלו שבעה עשר בתמוז, כסתה כלימה פנינו אלו תשעה באב:

ר' יצחק פתח תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך. איכה רבה בפתיחתא אות י"א:

אמר ר' יהושע בן לוי נעשה בשבט בנימין ויהודה כו'. במדרש איכה פ"ד בפ' ויגדל עון בת עמי ר' אבא בשם ר' יהושע בר' נחמי' בשם ר' אחא דרשה אחרת:

אמר ר' ברכיה שהיו מתחברים לגנבים. בפסיקתא פיסקא איכה (קכ"ב ע"ב) בר קפרא אמר כולן אוהבים את הגזל, חברי גנבים שהיו מתחברין לגנבים, ואין ספק שהי' להמחבר מקור אחר:

א"ר יוחנן בראשונה היה אדם עולה לדין. פסיקתא שם (קכ"ג ע"א), וע"ש בהערות שלי:

תנו רבנן שבעה עבירות. פתיחתא דאיכה רבה אות כ"ג, פסיקתא פסקא איכה (קכ"ב ע"א), ירושלמי תענית פ"ד סוף ה"ה, ועיין בפסיקתא הערה ס"ד:

התחיל דמו של זכרי' רותח. שם הגירס' תוסס, פי' מחמיץ ורותח:

מיד אמר להם כו'. עיין במקומות הנ"ל שרשמתי:

שבשבעה עשר בתמוז באו חמשה גזירות. משנה תענית כ"ו ע"א חמשה דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז:

ושנו חכמינו ז"ל משנכנס אב. משנה תענית שם:

שלשה בני אדם אמרו איכה. ריש מדרש איכה, ופסיקת' דר"כ פסקא איכה, וע"ש בהערה נ"ב:

לפיכך אמר אלה הדברים לפי שהיו דברי תוכחות על הסיום הזה סובב הולך כל הדרש אשר הביא עד כה, ועיין בפסיקתא פסקא דברי ירמי' (קי"ב ע"א), כל מקום שנאמר דבר דברי דברים אלה ותוכחותיהן, כתיב אלה הדברים אשר דבר משה (דברים א' א') כו', כתיב תחלת דבר ה' בהושע (הושע א' ב') כו', כתיב דברי ירמי' (ירמי' א' א'), וכן בספרי ריש דברים מלמד שהיו דברי תוכחות כו' ע"ש:

על שאמרו היש ה' בקרבנו אם אין. וז"ל רש"י במדבר לא במדבר היו אלא בערבות מואב, ומהו במדבר אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו מי יתן מותינו וגו':

על מה שעשו בערבות מואב. ספרי שם ורש"י עה"ת:

כשהיו במול סוף אמרו המבלי אין קברים. וכן הביא רש"י מול סוף על מה שהמרו בים סוף בבואם לים סוף שאמרו המבלי אין קברים במצרים כו':

כשהיו במדבר פארן ואמרו נשלחה אנישם וכו'. עיין רש"י שסיים ועל מה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים:

לפי שאמרו דברים של תפלות על הקדוש ב"ה. ולכן מה שאמרו על המן כו', בליקוטים ממדרש אלה הדברים זוטא אות ט' הבאתי מב"י מינכין בין פארן ובין תופל ולבן ארשב"י חזרתי על מ"ב מסעות ולא מצאתי מסע ששמו תופל ולבן, ומהו תפל ולבן דברים של תפלות שהוציאו על הלבן זה המן, שנאמר והמן כזרע גד (במדבר י"א ז'), והעירותי שם בהערה כ"ה שלזה המאמר כון רש"י וכן בלקח טוב פ' דברים והיה כן הגי' בספרי ונשמט שורה שלימה וכצ"ל ובין תפל ולבן [ארשב"י חזרתי על מ"ב מסעות ולא מצאתי מסע ששמו תפל ולבן ומה תפל ולבן] דברי תפלות שתפלו על המן, וכן הוא אומר ונפשינו קצה בלחם הקלוקל, והשמיט המעתיק או המדפיס מן תפל ולבן א' עד תפל ולבן ב':

שנאמר והמן כזרע גד לבן. תקנתי והוא כזרע גד לבן כי בפסוק והמן בזרע גד (במדבר י"א ז') לא נאמר תיבת "לבן":

שלא למדו ממרים. וכן הביא רש"י ד"א אמר להם היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע ואתם נדברתם במקום, ועין ספרי ריש דברים:

לפי שזימן להם זהב עשו הם עגל זהב כו'. וכן הביא רש"י ודי זהב הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם שנאמר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל, ועיין ברכות ל"ב ע"א ודי זהב מאי ודי זהב, אמרו דבי ר' ינאי אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל:

אמר להם משה ראו אתם גרמתם. עיין ספרי ורש"י:

ומה ראה משה. ספרי ורש"י על התורה:

ולמה לא הוכיחן קודם לכן. ספרי ורש"י עה"ת:

ולמה קורא אותו נהר גדול. בגמ' שבועות מ"ז ע"ב עד הנהר הגדול נהר פרת שמעון בן טרפון אומר קרב לגבי דהינא ואידהן, דבי ר' ישמעאל תנא עבד מלך כמלך, ופירש"י קרב לגבי דהינא ואידהן אם נגעת במשוח בשמן תהא גם אתה משוח בנגיעתו, כלומר פרת הוא קטן משלש נהרות שהוא מנוי אצלם לבסוף והנהר הרביעי הוא פרת (בראשית ב׳:י״ד) וכאן הוא קורא אותו נהר גדול שביל שהוא נזכר כאן על שם א"י שהיא חשובה נזכר גם הוא בחשיבות, ועיין ברש"י עה"ת:

כלומר כל מי שהוא קרוב לגבי מוכר שמן. זה דברי המחבר:

וקרב לגבי שחנא וישחן לך כו'. זה ליתא בגמ' שם רק בספרי דברים פיסקא ו' עד הנהר הגדול נהר פרת שרובו ותוקפו כנגד ארץ ישראל משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבר לשחוור וישתחוו לך, וכן במדרש ב"ר פט"ז אות ג' עבדא מלכא כמלכא הדבק לשחון וישחון לך. וגם הערוך הביא המאמר מב"ר ופי' הדבק עצמך לאיש חם ויחם לך גם אתה, וכן נראה כי המחבר מפרש כן, ויותר נכון הדבק לשחון [או לשחוור] פי' למושל [הערשער]:

ולמה נקרא שמו פרת שכל מי שהוא שותה מימיו הוא פרה ורבה. ספרי פיסקא ו', ב"ר פט"ז אות ג', ברכות דף נ"ט ע"ב:

על דייניכם כו'. עיין ספרי, ורש"י על התורה:

אמרו למשה אין אנו צריכין לברכתך. ספרי ורש"י:

מלמד שהי' דבריהם כמשא לשומעים עיין ספרי ורש"י:

מלמד שהדיינים משימין ידיהם על בעלי דינים. בספרי מלמד שאשמותיהן של ישראל תלויין בראשי דייניהם, וכן מובא ברש"י, וכן צ"ל לפנינו:

היה לכם לומר. עיין ספרי ורש"י:

אבל נבונים לא מצא להם. נדרים כ' ע"ב, ועיין ספרי ורש"י על התורה:

בין איש בין אחיו בין בית ועליה ובין גרו בין תנור לכירים. סנהדרין ז' ע"ב, ועיין בערוך ערך בית עליה שמפרש כוונת המאמר. וידידי הרב הגדל מוהר"ר ח"י ד"ר קאהוט העיר כי דברי הערוך נובעים מפי' ר"ח ז"ל בפירושו לסנהדרין:

שיהא דין של פרוטה חביב עליך. סנהדרין ח' ע"א, ורש"י על התורה:

לא תכסו דבריהם. עיין סנהדרין שם, ורש"י עה"ת:

כשבאתם להר לא באתם כולכם ברצון. עיין ספרי פיסקא כ':

דרך ארץ עיין ספרי פיסקא כ"א, ורש"י עה"ת:

ד"א ותהינו מה שאמרתם הננו ועלינו. וכן הביא רש"י:

מה דרכה של דבורה זו כיון שהיא עוקצת את האדם מיד מתה. כן מובא ברש"י: