בשעה שבא יעקב לגלות את הקץ. עיין ב"ר פצ"ח אות ב' ושיטה חדשה, תנחומא ויחי אות ט', אגדת בראשית פ"ב, דברים רבה פ"ב, ספרי בהעלותך פסקא ל"א, ולקח טוב (בראשית מ"ט א'), ות"א עה"ת ויש איזה שינויים.

להשמיע לאזניך מצוה היא. ברכות נ"ג ע"א וט"ו ע"א:

וצריך להאריך בדלי"ת ברכות י"ג ע"ב:

וצריכה דלי"ת של אחד יוצאה לחוץ כדי שלא תראה כמו רי"ש, וכן הביא בעל הטורים אחד דלי"ת גדולה לומר לך שהמליכוהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות העולם וגם שלא תטעה ברי"ש.

גדול העושה מאהבה. ספרי ואתחנן פיסקא ל"ב:

בשני יצריך. ספרי שם, וברכות נ"ד ע"א:

ואפילו בא ליטול את נפשך. ספרי שם וברכות שם:

ד"א בכל מאודיך בכל מדה ומדה. ברכות שם:

שלא יקרא ק"ש למפרע. במשנה ברכות ט"ו ע"א:

לעולם יהיו חדשים אצלך, ספרי ואתחנן פיסקא ל"ג שלא יהו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם (סופרה) [סופנה] אלא כחדשה שהכל רצים לקראתה, ובפסיקתא פיסקא בחדש השלישי שלא יהו דברי תורה בעיניך כפרוזדוגמא ישנה אלא כפרוזדוגמא חדשה שהכל רצים לקראתה:

שיהיו דברי תורה משוננים בפיך. ספרי שם פיסקא ל"ד. ושם הגירסא מסודרים בתוך פיך, ובגמרא קידושין דף ל' ע"א מסודרים בפיםך:

שק"ש צריכה לאומרה בדיבור עז כדי שישמעו אבל תפלה בלחש. בכלבו הלכות ק"ש הביא וז"ל מדרש חברים מקשיבים לקולך השמיעי מכאן לשליח צבור שצריך להשמיע קולו בשמע ישראל כדי שישמעו הקהל וימליכו שם שמים יחד:

שחייב לקשור. רש"י הביא וקשרתם לאות על ידך אלו תפילין שבזרוע והיו לטוטפות בין עיניך אלו תפילין שבראש:

כתיבה תמה, מנחות ל"ד ע"א:

מזזת כתיב שאינו צריך להניח את הכתב אלא על מזוזה אחת של פתח גם רש"י הביא מזוזת כתיב שאין צריך אלא אחת, ועיין מנחת שי פ' בא י"ב ב' שהאריך בזה, ועיין מה שכתב הרב החוקר מהר"א בערלינר בזכור לאברהם בלקוטים דף קפ"ד ע"ב:

ביתך כתיב דרך ביאתך כו'. מנחות ל"ד ע"א:

כך צריך להניח מזוזה על כל שער ושער. עיין יומא י"א ע"א ורש"י על התורה: