Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולמה פת בלשון הזה תנחומא בשלח אות א', ומכילתא ריש בשלח, ולקח טוב:
והוא אומר להם קימו צאו. נכון יותר כמו שהוא בתנחומא ומכילתא ולק"ט הוא אומר אנכי אשלח אתכם (ח' כ"ח):
לא ניהגם כדרך כל הארץ. תנחומ' אות א', ותנחומא שלנו בשלח אות י' ע"ש בהערה ל"ח, וכן במכילתא ריש בשלח אין נחם זה אלא נהג, וכה"א נחית (תהלים ע"ז כ"א), וכן רש"י על התורה הביא נחם נהגם, וכן בלק"ט, וכן נשנה המאמר בפסיקתא פיסקא ויהי בשלח (דף פ"ד ע"א), ולא נחם מלמד שלא ניהגם בדרך הארץ:
כיצד דרך ארץ העבד טוען את רבו. תנחומ' שם, והמחבר הביא כמו שהוא בתנחומא, ונשמט שורה שלימה והוספתי עפ"י התנחומא, ובפסיקתא שם מובא שמונה אופנים מדרך ארץ בסדר ובסגנון אחר, עיין תנחומא הערה ל"ח:
מפני שקרובה היתה השבועה. מכילתא ריש בשלח, ומובא בלקח טוב, ובילקוט רמז רכ"ו, ועיין פסיקתא שם דף פ"ה ע"א ובהערה שם:
ועדיין נכד אבימלך קיים. שם שם, בפסיקתא שם עד שלשה דורות השביעו, שנאמר אם תשקור לי ולניני ולנכדי וע"ש בהערה צ"ב:
ד"א כי קרובה היתה המלחמה. עיין מכילתא בפסוק כי קרוב הוא, ועיין בתנחומא, וברש"י על התורה, ובלק"ט ובהערה קט"ו:
והיא המלחמה שעשו היושבים בארץ פלשתים עם בני אפרים. שמנו לקץ וטעו ויצאו בלא רשות ונהרגו, שנאמר בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב (תהלים ע"ח ט'), עיין לק"ט ובהערה קכ"ג, ושם ציינתי כל המקומות:
אחד מחמשים כו'. מכילתא ריש בשלח, ע"ש, ותנחומא אות א':
כפשוטו ומתרגמינן ומזרזין. כן הוא בת"א, ור"ל אין חמושים אלא מזויינים, וכן הביא רש"י:
מלמד. מכילתא בפ' ויקח משה, ופסיקתא פיסקא ויהי בשלח, ושמ"ר פ"כ אית י"ט, ועיין לק"ט ובהערה קכ"ז:
כי כשמת יוסף כו' שמו ליוסף בארון של אבר. בסגנון אחר היא במכילתא. ותנחומא אות ב', ושמ"ר פ"כ אות י"ט, ומובא בלק"ט. סרח בת אשר נשתיירא אמרו לו ארון של מתכות עשו לו מצריים ושקעוהו בתוך נילוס, בא משה ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו כו', ועיין פסיקתא ויהי בשלח פ"ה ע"ב ובהערה ק"ח, ובתוס' סוטה שם ר"ה סרח, ועיין במדרש דב"ר פ' ברכה משה היה מסבב ג' ימים וג' לילות, ובפסיקתא שם, ובילקוט רמז רכ"ז מובא ויש אומרים נטל חרס וכתב עליו שם המפורש והשליך ליאור מיד צף ועלה ארונו של יוסף, וע"ש בהערה ק"י:
ולמה שתי שבועות, מכילתא, ותנחומ' אות ב', ופסיקתא ויהי בשלח צ"ד ע"ב, וע"ש הערה ר"ע, ורש"י, ולק"ט:
מלמד שכל שבט ושבט העלה נשיאו עמו. במכילתא מנין שאף עצמות שאר השבטים העלה עמם, שנאמר מזה אתכם, ועיין בפסיקתא שם דף צ"ה ע"ה, ושם בהערה רע"ב העירותי שהמאמר הזה הוא מקור לדברי רש"י על התורה שכתב למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עמהם, וכן בפירושו סוטה ז' ע"ב כתב עצמות כל השבטים העלו ממצרים, והוא שאמר יוסף והעליתם את עצמותי מזה אתכם עם עצמותיכם עכ"ל, ובלק"ט ובילקוט בשלח רמז רכ"ז נמצא הסיום זה תרי עשר:
ופסוק אחר אומר. לא מצאתי המקור:
ויש בין גושן לרעמסס יותר מארבעים פרסה. עיין מכילתא בא ריש פי"ד מרעמסס לסוכות מאה ועשרים מיל וכהרף עין נסעו בני ישראל מרעמסס לסוכות לקיים מה שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים, ובילקוט ריש מסעי בשם שו"ט והוא במזמור ק"ז אות ד' ויסעו מרעמסס אמר הקב"ה לישראל כשהייתם במצרים מהלך ארבעים יום הייתם מפורדים בה ונכנסתי אתכם לשעה קלה לרעמסס: