Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ששים אמה עוביו של מן ומנא לן ממבול כו' עיין תנחומא שלנו בשלח אות כ"א, ומכילתא בשלח מס' דויסע פ"ג, ולק"ט ט"ז י"ד ועיין בתנחומא הערה קט"ז, שם תמצא מבואר החשבון:
היה הטל בא. במכילתא מס' ד' פ"ג בפ' ותכס את המחנה כיצד היה המן יורד לישראל יוצאה רוח צפונית ומכבדת המדבר יורד מטר ומכבס הארץ, והטל עולה ורוח מנשבת בו והמן יורד עליהם, וכן הוא בלק"ט ט"ז כ"ג, ובילקוט רמז רנ"ט:
שמנין מחוספס. תנחומא שלנו אות כ"ב, ועיין יומא ע"ה ע"ב, ולק"ט:
דק"ל עד ד' שעות היה המן קיים. מכילתא, ברכות כ"ז ע"א, לק"ט, ילקוט רמז רס"א:
והיה נעשה נחלים נחלים. מכילתא שם פ"ד, ולק"ט, ועיין רש"י עה"ת הנשאר בשדה, נעשה נחלים כו':
היו תמהים. מכילתא ולק"ט, ועיין רש"י על התורה:
מכאן סמכו חז"ל לעירובי תבשילין מן התורה. מכילתא שם, ועיין שם מה שהעיר שם ידידי הרב החכם הגדול מהר"ם איש שלום, ועיין בלק"ט ובהערה קט"ו:
כי בשבת לא ירד המן, מכילתא סוף פרשה ד' ר' יהושע אומר למדנו שאין יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל שבת לא יהיה בו ר' אלעזר המודאי אומר למדנו שאינו יורד בשבת ביו"ט מנין ת"ל לא יהיה בו, ועיין תוס' ביצה ב' ע"ב ד"ה והיה, ובלק"ט מובא למדנו שאין המן יורד לא בשבת ולא ביו"ט. שנאמר שבת לא יהיה בו, והבאתי שם בהערה קכ"ב בכ"י פעטערסבורג סיים כל מקום שנאמר שבת אינו אלא יו"ט, ועיין רש"י על התורה:
אפילו על משה אמר הקב"ה. עיין מכילתא שם פ"ה ר' יהושע אומר אמר לו הקב"ה למשה משה אמור להם לישרא:
ולמה נקרא שמו זרע גד כו'. יומא ע"ה ע"א, ולק"ט, ובמכילתא שם פ"ה קיטעו המעתיקים או המדפיסים:
כמו שכתוב בספר יהושע. הכוונה כמו שמבואר במכילתא שם פרשה ה' ר' יהושע אומר ארבעים יום אכלו את המן אחרי מות משה כיצד משה מת בשבעה באדר ואכלו ממנו ארבעה ועשרים יום של אדר וששה עשר של ניסן הרי ארבעים, שנאמר וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן (יהושע ה' י"ב), וכן מובא בלק"ט, ועיין תוס' קידושין ל"ח ע"א ד"ה ובני ישראל, וברש"י על התורה:
מ"ג בצים ושלישית ביצה. ז"ל רש"י האיפה שלש סאין, והסאה ו' קבין, והקב ד' לוגין, והלוג ו' בצים, נמצא עשירית האיפה מ"ג בצים וחומש ביצה והוא שיעור לחלה ולמנחות. ועין עירובין פ"ג ע"ב, וברש"י שם, ובשו"ת הגאונים [ליק תרכ"ד] תשובה צ"ה ששאלתם על שיעור חלה איזה שיעור מדוקדק ודאי שיעור חלה מ"ג בצים וחומש ביצה, וכדמפרש בשמעתא דעירובין כי אתא רב דימי כו' ע"ש, והעירותי בהערות ותיקונים שלי לתשובות הגאונים [ליק תרכ"ה] שהתשובה כתובה גם בתשובת הגאונים שערי תשובה סי' מ"ז וכן הביא הטור יו"ד הלכות חלה סי' שכ"ד, ובב"י שם כתב וז"ל מה שכתב הטור מ"ג ביצים וחומש ביצה כן הוציא הרי"ף החשבון בפרק ערבי פסחים, והרא"ש הלכות חלה, והרמב"ם פ"ו מהכלות ביכורים ומזה תראה שיש לתקן בדברי המחבר מ"ג ביצים וחומש ביצה, וכן בתנחומא הנדפס מכבר קרח אות י"ב במאמר הנוסף שם המתחיל בנצפ"ך האותיות כפולות ובמדרש במ"ר קרה פי"ח אות כ"א, מ"ג ביצים וחומש ביצה שיעור חלה: