לפניהם ולא לפני גוים כו'. תנחומ' משפטים אות ג' ואות ו', ורש"י עה"ת:

א"ר סימון. לא מצאתי המקור. ועיין בפסיקתא דר"ב פיסקא איכה דף קכ"ג ע"א:

ד"א ואלה המשפטים נוטריקון הדיינים מצווים שיעשו פשרה טרם יעשו משפט. וכן ראיתי כי בעל הטורים הביא זה רק בלשון יחיד הדיין מצוה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט:

פתח במשפט עבד עברי. זה מובא גם בלקח טוב:

על שם אביהם. מכילת' משפטים פ"א, ומובא בלק"ט:

למדנו שאין חובה. לק"ט, ועיין מכילת':

מגיד שאינו נרצע. מכילת' משפטים פ"ב:

ומ"ש אוזן משאר אברים כו'. קידושין כ"ב ע"ב ורש"י עה"ת, ובמכילת' משפטים פ"ב, מה ראתה אוזן שתרצע מכל אברים אוזן ששמעה לא תגנוב והלך וגנב היא תרצע מכל אבריו, ורש"י עה"ת:

שהעבדים כנענים יוצאין בשן ועין, מכילת' פ"ג, ומבואר ביתר ביאור ברש"י עה"ת ע"ש:

שלא נשאה חן בעיניו. וכן הביא רש"י שלא נשאה חן בעיניו לכנסה, וכ"ה בלק"ט, ובמכילת' איתא אין רעה אלא שלא נגמלה חסד לפניו:

ר' נתן בר אבטלימוס אומר. מכילת' פ"ג בפסוק בבגדו בה, ושם הגירסא ר' יונתן בן אבטלמוס, וכן מובא בלק"ט ר' יונתן בן אבטולמוס, והעירותי שם בהערה שכן הוא במכילת', וילקוט רמז ש"כ, ובס' והזהיר, אולם בכ"י פעטערסבורג בטעות ר' נתן בן אבטולמוס, ולכן גם לפנינו צ"ל ר' יונתן:

מכאן למדנו לבת ישראל, מכילת' וילקוט, וס' והזהיר ס"ד ע"ב, ולק"ט:

שאר אלו מזונות. שם:

אינו חוזר. מכילת' שם פ"ג, וילקוט, וס' והזהיר ס"ה ע"א, ולק"ט:

מגיד שאם בגרה. שם שם:

אין לי אלא איש מכילת' משפטים פ"ד סנהדרין ע"ח ע"א, ילקוט רמז שכ"ב, ס' והזהיר ס"ה ע"ב, ורש"י ולק"ט:

אלא למה הדבר דומה. מכות י' ע"ב, ועיין מכילת' שם, וס' והזהיר, וברש"י עה"ת, ולק"ט:

יכול שאינו חייב מיתה כו'. מכילת' וילקוט, ולק"ט, ורש"י והזהיר ס"ו ע"א:

תיל. הגהתי כמו שהוא לנכון שם:

מכאן אמרו מכילת' פ"ה, וסנהדרין נ"ב ע"ב במשנה, ולק"ט:

אין לי אלא איש. מכילת' פ"ה, וילקוט, ולק"ט:

בין בחיים, שם שם:

כל דבר. שם שם:

בכנעני הכתוב מדבר. מכילת' שם פ"ז:

מה כספו. מכילת' שם בפסוק את עבדו ואת אמתו, ולק"ט:

למה נאמר לפי שנאמר. מכילת' פ"ח, וילקוט רמז של"ח, ולק"ט:

והכהו. הוספתי כמו שהוא לנכון במכילת' וילקוט, והשמיט המעתיק מן שונאו עד שונאו ובס' והזהיר חסר מכאן עד וגר לא תונה (כ"ב כ'):

בדמי ולדות. שם שם: ותיקנתי כמו שהוא לנכון שם:

וכי אם הפסד, חסר פה איזה מאמר, ועיין ב"ק פ"ד ע"א, שאין נתינת מום ממש אלא תשלומי ממון, ובודאי היה פה איזה מאמר על עין תחת עין שהכוונה ממון משלם:

אין לי אלא איש או אשה. מכילת' פ"י, ילקוט רמז של"ט ב"ק נ"ד ע"ב, ורש"י עה"ת, ולק"ט:

לגזירה שוה. מכילת' פ"י בפסוק וכי יגח שור:

איני יודע מאחר שנסקל. ב"ק מ"א ע"א, מכילת', ורש"י עה"ת, ולק"ט:

לחייב על זה בפני עצמו. מכילת' פרשה י"א, וילקוט רמז שמ"א, ולק"ט, ועיין בק ט' ע"ב. ' ע"א. נ"א ע"א נ"ב ע"א. נ"ד ע"א, וברש"י עה"ת:

ר' יהודה בן בתירה אומר שם שם:

למדנו מכאן. שם שם:

באה זאת הפרשה מכילת' פי"ב ולק"ט:

לשון זכר. כן היא גם הלק"ט:

שנאמר ואתן צאני. בלק"ט הבא הכתוב וחמש צאן עשויות (ש"א כ"ה י"ח):

והנה רמז על מכירת יוסף. זה דבר המחבר מדנפשיה: