זה מזבח הזהב. כן מובא גם בלק"ט, וכן כתב רש"י לעלות עליו קטור עשן סמים, ובבריית' דמלאכת המשכן פי"א ג' שמות נקרא לו מזבח הקטרת מזבח הזהב מזבח הפנימי:

זה זר שלישי. מובא בלק"ט, והעירותי שם הערה ב' עפ"י מאמרם יומ' ע"ב, ע"ב א"ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן השלישי זכה דוד ונוטלו, פירש"י זר של שלחן סימן לכתר מלכות שהשלחן הוא סימן לעושר מלכים:

לפי שאין ישיבה. לקח טוב שם, והוא ביומ' דף כ"ה ע"א: כי תשא

זש"ה רבים. כל המאמר עד סוף הפסוק הוא בתנחומ' תשא אות ד', ופסיקתא דר"כ שקלים דף י' ע"א, ובסגנון אחר הוא בתנחומ' שלנו כי תשא אות ג', וע"ש הערה כ"ה:

כי כשחלה דוד עד יהיו יוצאים לחוץ. ליתא בתנחומא ובפסיקת' ושם איתא כך פתר קרייא בדואג ואחיתופל שהיו רבים בתורה אומרים לנפשי שהיו אומרים לדוד אדם ששבה את הכבשה:

אחר שהייתי חייב לך תלוי ראש. במקומות הנ"ל הוא תחת אשר הייתי חייב לך הרמת ראש נתת לי תלוי ראש, ור"ל הרמת ראש הוא לרעה ותלוי ראש הוא הגבהה לטובה ועיין בפסיקתא הערה ט':

שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה. תנחומ' כי תשא אות י' ד"ה מחצית השקל, ופסיקת' דר"ב שקלים (דף כ' ע"א), ופסקא את קרבני לחמי (דף ס"א ע"ב), ופסיקת' רבתי פט"ז, וכן בתנחומ' נשא אות י"א, ותנחומא שלנו נשא אות י"ט, ובמדרש רבה פי"ב אות י"ג, ושוח"ט מזמור צ"א, וילקוט תרומה רמז שס"ה:

אלא ואמרת להם זה האשה. הוספתי כמו שהוא בפסיקת', וכתנחומ' יש פה הוספת דברים:

ר' יהודה ור' נחמיה. בתנחומ' תשא אות י' הגירסא מחצית השקל על שחטאו בשש שעות בחצי היום יתנו מחצית השקל שהוא ששה גרמיסין, ר' יוחנן אמר על שעברו על עשרת הדברות לפיכך יתן כל אחד ואחד עשרה גרה שהוא מחצית השקל, ובתנחומ' שלנו אות ז' הלשון מתוקן כמו שהעירותי שם בהערה מ"ה, שהמאמר נשנה בירושלמי שקלים פ"ב ה"ד, ופסיקת' שקלים (י"ט ע"ב), וע"ש בהערה ק"נ, ומובא בילקוט ריש כי תשא בשם הילמדנו, ובתנחומ' הנדפס יש לתקן וכצ"ל [ר' יהודה ור' נחמיה ר' יהודה אומר לפי שחטאו בחצי היום לפיכך יתנו מחצית השקל ור' נחמיה אומר] על שחטאו בשש שעות [בחצי היום] (ביום) יתנו מחצית השקל, ואחר זה נאמר בתנחומ' שלנו שם ר' יהודה בר' נחמיה בשם ר' יוחנן בן זכאי אומר לפי שעברו על עשרת הדברות יתנו עשרה גרה, וע"ש הערה נ' ונ"א, ומזה הראה שגם לפני המחבר היתה הנוסחא משובשת בתנחומ' כי הביא את דברי ר' יוחנן במקום דברי ר' נחמיה, וגם בלק"ט נשמט המאמר מר' נחמיה ע"ש הערה כ"ט:

והחוטאים יביאו. זה ליתא שם. והוספת המחבר הוא, ועיין בתנחומ' שלנו אות ח' ד"א זה יתנו כמה שבטים יתנו ז' שבעה ה' חמשה הרי י"ב שבטים, ועיין פסיקתא שקלים כ' ע"ב:

כי בכל עת פקודתם. זה מובא בלק"ט כלשון המחבר וע"ש בהערות:

בעשרה מקומות נמנו ישראל. תנחומ' תשא אות ט', ותנחומא שלנו אות ח', ומובא בילקוט שמואל רמז ק"ב בשם התנחומא, וכן בס' והזהיר דף קי"ד ע"ב, ונשנה בפסיקתא שקלים דף י"ח ע"א, ובפסיקת' רבתי פ"ו סי' י"ד, ובמדרש ב"ר פ"כ:

ואחד בפ' כי תשא. והספתי, ועיין תנחומ' ובהערה נ"ז.

כדאינון עתירין. עיין בתנחומ' הערה נ"ח:

בתרומת השקלים כו'. כן מובא גם בלק"ט, וסיים אבל בשער מתנות וצדקות כתיב איש כמתנת ידו (דברים ט"ז י"ס) ואומר אשר ברכך ה' אלהיך תתן לו (שם ט"ו י"ד):

ולקחת את כסף הכפורים. הוספתי כמו שהוא בלק"ט ונשאר לפנינו רק הסיום ויבואו האנשים על הנשים.

להודיע כמה הזכות גורם. מובא בלק"ט:

שאין למעלה ממנו. מובא בלק"ט:

שאין בו דופי. בלק"ט שאין בו רולס. והבאתי שם בהערה מ"ט בכ"י פעטערסבורג וכ"י פלארענץ חגי' בלק"ט שאין בו דולס (בטעות נדפס שאם אין בו רולס צ"ל שאין בו דולס) ופי' דולס דופי, עיין ערוך השלם ערך דליס:

מלמד שהיו שוקלין, הוא דעת ר' יהודה, כריתות ה' סע"א, הוריות י"א ע"ב, ומובא בלק"ט:

תנו רבנן הקטורת היתה נעשית. כריתות ו' ע"א:

תנו רבנן הקטורת היו מחזירין. שם שם ע"ב:

בימות החמה מפזרה בגמרא בזורה. ופירש"י מפזרה, ובלק"ט הגירס' בוזרה, ובכ"י פ"ב הגירסא מפזרת, עיין שם הערה ע"א:

דא"ר יוחנן ועיין תוס' מנחות פ"ז ע"א ד"ה כשם: