Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
צפרדע אחת היתה. תנחומ' אות י"ד, ושמ"ר פ"י אות ד', ותדב"א פ"ז, ורש"י על התורה, ולק"ט וילקו' רז קפ"ג, ועיין נהדרין ס"ז סע"ב:
ועוד שהיתה הצפרדע מקרקרת כו' וכשהיו טוחנין את הסם. זה ליתא לפנינו, ובשמ"ר פ"י אות ו' מובא רז"ל אמרו היה קולם של צפרדעים קשה להם ממכתם שהיו נכנסות בגופן וצועקים בתוכם:
למה מפני. תנחומ' אות י"ד:
ולא היה שם עפר. בתנחומ' שם ושמ"ר סוף פ"י והיו חופרין אמה על אמה ולא הי' שם עפר, ובתנחומ' כ"י אקספורד [והוא כ"י חמישי מהתנחומ'] הגי' והיו חופרין אמה על שבעים אמה, ועיין תדב"א שם, ומובא בילקו' רמז קפ"ב:
לפי שאין השד. סנהדרין ס"ז ע"ב, וכ"ה בתנחומ' אות י"ד, ושמ"ר סוף פ"י: וילקי' רמז רפ"ג, ורש"י ולק"ט, וס' והזהיר דף א' ע"א, ושם הגירס' פחות מכשעורה, ובתדב"א, גם הרמב"ן הביא פחותה מכעדשה:
ואלו שלשה מכות הללו למה היו ע"י אהרן בתנחומ' אות י"ד איתי מפני מה לקו המים והעפר ע"י אהרן שכך כתיב אמור אל אהרן קח ממך וגו' אמר ר' תנחום אמר ליה הקב"ה למשה המים ששמרוך בשעה שהושלכת ליאור, ועפר שהגין עליך כשהרגת את המצרי אינו דין שילקו על ידיך לפיכך לקו ע"י אהרן, אבל בש"ר סוף פ"י מובא ג"כ לקו ג' מכות ע"י אהרן, וע"ש פ"ט אות י' לא לקו המים ע"י משה, ופ"י אות ד', ופ"י אות ז':
לפי שאותוח רשע משתבח ואומר שאינו יוצא לנקביו שהוא אלוה. תנחומ' אות י"ד, שמ"ר פ"ט אות ח' בפ' לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה, ותנחומ' שלנו אות ט"ז ורש"י עה"ת (ז' ט"ו) ולקח טוב (ח' ט"ז) הנה יוצא המימה דרשו רבותינו בספר השכם כי יוצא המימה לנקביו כו' וע"ש בהערה ט"ז ובתנחומ' הערה קמ"ג, והלשון שהביא המחבר לא נמצא בתנחומ' ,ואולי נובעים ממדרש השכם הנאבד:
למה לפי שהתחיל בעצה תחלה. תנחומ' וארא אות י"ד, סוטה י"א ע"א, ועיין תוספת' סוטה פ"ד, ושם נמצא הגה"ה בספר אחר ע"ש, וכן נשנה בשמ"ר פ"י אות ג', ופי"א אות ג':
ולמה הביא להם ערוב. תנחומ' אות י"ד, ושמ"ר פי"א אות ג', ומובא בס' והזהיר דף ב' ע"ב, ערוב למה שהיו המצרים אומרים לישראל צאו והביאו לנו דובים ואריות כדי להיות מצירין בהם לפיכך הביא עליהם חיות מעורבבות, וברור כי צ"ל כדי להיות מציידין בהם, וכן יסד הפייטן בסילוק ליום שני של פסח הם הגלום להביא חיות להצדאות, ועיין בלק"ט ובהערה כ"א:
והי' להם ידים מלאים ארס וכו'. זה לא מצאתי, ובלתי מובן:
ולמה הביא להם דבר. תנחומ' אות י"ד, ושמ"ר פי"א אות ד', ומובא בס' והזהיר ב' ע"ב, ועיין בתד"א פ"ז, ומובא בילקו' רמז קפ"ב:
רעה גדולה בתנחומ' ושמ"ר שם אני אביא לכם רועה יפה: