Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אפילו בהמה. תנחומ' אות י"ד, ועיין שמ"ר פי"א אות ד', והמחבר הביא כמו שהוא בתנחומ':
ד"א שחין למה. בתנחומ' שם ושמ"ר שם שחין מפני ששמו את ישראל להחם להם חמין ולצנן להם צונן לפיכך לקו בשחין שלא יכלו ליגע בגופן, ועיין בתרב"א מובא בילקו' רמז קפ"ב, ובלק"ט מובא כך מכת שחין למה לפי שהיו משתעבדין את ישראל להביא להם חמין וצונן במרחצאות בא השחין עליהם ולא יכלו לרחוץ לא בחמין ולא בצונן:
נס גדול. עיין בתנחומ' אות י"ד, ושמ"ר שם אות ה', שחושב ג' נסים בשחין, ועיין בב"ר פ"ה אות ז' חפנו של משה היתה מחזקת שמונה קמצים, ע"ש בפי' מהרז"וו, ובוי"ר פ"י אות ט', וברש"י עה"ת:
יבש מבחוץ ולח מבפנים. בגמ' בכורות מ"א ע"א שחין דמצרים יבש מבפנים ולח מבחוץ, וכן ב"ק פ' ע"ב שחין שהביא הקב"ה על המצרים לח מבחוץ ויבש מבפנים, שנאמר ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה, וע"ש בפירש"י, וכגירסת המחבר מובא בלק"ט, וכ"ה הגירס' במגיד משנה הלכות תענית פ"ב הי"ג, ובכ"מ הלכות ביאת המקדש פ"ז ה"י. ובתוי"ט בכורות ס"ו מי"ב, ובמהרש"א בבכורות שם:
סרט לו סריטה. תנחומא אות ט"ז, ותנחומא שלנו אות כ', ושמ"ר פי"ב אות ב', ורש"י על התורה, וס' והזהיר ג' ע"א, ולק"ט, וילקו' רמז קפ"ה:
זה איוב כו' זה פרעה. בתנחומא לא נמצא זה המאמר, רק בשמ"ר פי"ב סוף אות ב' איתא הירא את דבר ה' אמרו רז"ל זה היה איוב ואשר לא שם לבו זה היה פרעה ועמו, ודורש הירא על איוב, כי איוב נקרא ירא אלהים, ועיין ירושלמי סוטה סוף פ"ד, ומקור המאמר לא מצאתי, כי גם בעל מסדר משמ"ר שאב זה מאיזה מקור:
וה' הוא ובית דינו, תנחומ' אות ט"ז כל מקום שהוא אומר וה' הוא ובית דינו של מעלה, ועיין בתנחומ' שלנו הערה קע"ז, וכן הביא רש"י בא י"ב כ"ט:
ואם המצרי היה יושב נכוה באש. בלקח טוב (ט' כ"ב) וימטר ה' ברד א"ר יוסי בר חנינא צלוחית מלאה אש ומאחריה ברד, ר' יוחנן אמר שלשה טפחים התחתונים ברד ושלשה טפחים העליונים אש, מצרי יושב נכוה בברד עומד נכוה באש, והעירוי שם בהערה י"ט בפסיקת' ויהי ביום כלות משה דף ג' ע"ב, ומדרש חזית פ' צאינה וראינה, ותנחומ' וארא, ושמ"ר פי"ב, וס' והזהיר ב' ע"ב, מובא בשם ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר צלוחית של ברד מלאה אש. ו' נחמיה אמר אש וברד פתוכין זה בזה, אולם המאמר שהביא רבינו טוביה בשם ר' יוסי בר חנינא ור' יוחנן לא מצאתי במדרשים, רק בס' והזהיר דף ג' ע"א, ובודאי הוציאו הדרש ממדרש ילמדנו או ממדרש השכם, וגם בעל ס' והזהיר לקח ממנו ע"כ, וכאשר תראה גם המחבר שלפנינו הביא זה, ויש לתקן יושב נכוה בברד, וראיתי כי המאמר א"ר יוסי בר' חנינא מובא בתנחומא שלנו אות כ"ב, והמאמר מר' יוחנן ליתא שם, וע"ש הערה קע"ח:
פלאים עשה הקב"ה. תנחומא אות ט"ז, ותנחומא שלנו אות כ"ב, ושמ"ר סוף פ' וארא ילקוט רמז קפ"ו בשם התנחומא, ולק"ט ומפורש שם כתיב את כל עשב השדה הכה הברד ואת אומר על שהיו קטנות לא נוכו אלא פלאים עשה הקב"ה, וכן רש"י על התורה הביא ובמדרש ר' תנחומא יש מרבותינו שנחלקו על זאת ודרשו כי אפילות פלאי פלאות נעשה להם שלא לקו בהן:
תלאן ברפיון. הוספתי כמו שהוא בתנחומא אות ט"ז, ובשמ"ר פי"ב אות ז', וכן מובא בערוך ערך רפיון בשם הילמדנו, ופי' רפיון באויר, ובתנחומא שלנו אות כ"ב ואיכן היה שרוי אמרו רבותינו נתלה באויר וכו', ומובא בילקוט רמז קפ"ו בשם התנחומא, ולזה המאמר מתנחומא כיון רש"י ברכות נ "ד ע"ב ומטר לא ניתך ארצה לא הגיע לארץ אלא עמדו באויר, וכן רש"י על התורה הביא לא ניתך לא הגיע ואף אותן שהיו באויר לא הגיעו לארץ:
אוי לרשעים. תנחומא אות י"ז, ושמ"ר פי"ב אות ז':