אמרו חז"ל לא היה לה ולד. ר"ל בית ולד. יבמות ס"ד ע"ב ותהי שרה עקרה אין לה ולד אפילו בית ולד אין לה:

פרעה נתן בתו. ב"ר פמ"ה אות א', ילקוט סוף רמז ע"ח, ורש"י עה"ת:

הא אגריך. ב"ר שם, ובלקח טוב הביא הא אגריך, כלומר הנה שכרך על צניעותיך, וזה הוסיף לפרש דברי הב"ר:

וכן נתן נמרוד אליעזר בנו לאברהם. בילקוט חיי רמז ק"ט ד"ה כיון שראה את הצמידים, הביא בשם מדרש הוא אליעזר בן נמרוד:

מיכן אמרו כל מי שאין לו בנים נקרא הרוס. ב"ר פמ"ה אות ב', ילקוט רמז ע"ט, ורש"י עה"ת, ולק"ט ושם סיים אולי אבנה ממנה ואין בונין אלא את ההרוס ע"ש, וכן כתיב כי אני ה' בניתי את הנהרסות (יחזקאל ל"ו ל"ו):

לקחתה בדברים. ב"ר שם אות ג', יבמות ס"ד ע"א, ורש"י עה"ת, ולק"ט:

מיכן אמרו שחייב אדם. ב"ר שם, יבמות שם, ורש"י, ולק"ט:

מיכן אמרו שאין עולה לו. ב"ר שם, יבמות שם, ורש"י ולק"ט ואין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין:

ולא שפחה. בב"ר שם לאשה ולא לפלגש:

אמר הגר. עיי' ב"ר שם אות ד' והיו מטרוניות באות לשאול בשלומה כו' ורש"י ולק"ט:

למה נקוט על וביניך כו'. יו"ד בתראה נקוד. בב"ר פמ"ה אות ה' איתא א"ר יוחנן ביני ובינך, ובנך כתיב, וכן מובא בילקוט רמז ע"ט, וברור שצ"ל ביניך כתיב. והכוונה כי נקוד על יו"ד בתראה. עיי' מס' סופרים פ"ו ה"ג והוא חד מן עשר נקודות אשר אתו לדרשה, עיי' ספרי בהעלותך, ובמד"ר פ"ג, ובאדר"נ פל"ג, ועיי' רש"י עה"ת שכתב כל ביניך שבמקרא חסר וזה מלא, קרי ביה ובניך כו':

ולפי שמסרה עליו דין מיתה תחלה. הסיום חסר לפנינו:

ענה אותה מתשמיש. ב"ר וילקוט ולק"ט:

להוליך הכלים אחריה למרחץ בב"ר שם סוף אות ו' ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא דליים ופנדיות הוליכה לה למרחץ:

מיכן אמרו חז"ל שצריך האדם לומר המום שבו. עיי' ב"ק צ"ב ע"ב דאמרי אינשי מלתא גנאה דאית ביך קדים אמרה, ע"ש ברש"י, ועיי' לקח טוב לך ט"ז ובהערה ל"ה:

עין הרע נכנס בה והפילה. ב"ר פמ"ה אות ה', וילקוט ולקח טוב, ועיי' רש"י ט"ו ה':

וכתוב אחד אומר. ב"ר פמ"ה אות ט', וילקוט ולק"ט:

אתה רואה עלבונות בני אדם. ב"ר שם אתה הוא רואה בעלבון של עלובין:

ומיכן אתה למד. עיי' רש"י עה"ת שכתב אעפ"י שלא שמע אברהם דברי המלאך שנאמר וקראת שמו ישמעאל שרתה עליו רוח הקודש וקראו ישמעאל:

לכך נמנו שנותיו של ישמעאל. שייך להלן על הכתוב, אברהם בן תשעים ותשע שנים בהמולו בשר ערלתו וישמעאל בן י"ג שנה (י"ז כ"ד וכ"ה) אבל ראיתי כי גם רש"י הביא הדרשה על הכתוב ואברהם בן שמונים וגו' וז"ל לשבחו של ישמעאל נכתב להודיע שהיה בן י"ג שנה כשנמול ולא עכב, ועיי' בשפתי חכמים על רש"י: