דיו לעולם אני ואתה. ב"ר פמ"ו אות ג', תנחומא לך אות כ"ה, ילקוט רמז פ"א, ורש"י עה"ת, ולקח טוב. שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די:

שהערלה מום הוא באדם ואין אדם נקרא בעולם שלם וכו'. תנחומא לך אות כ"ה, עיי' נדרים ל"א ע"ב, ב"ר פמ"ו, וילקוט רמז פ"א ופדר"א פכ"ט ורש"י עה"ת בראשית י"ז א' ולקח טוב:

משל למלך. עיין ב"ר פמ"ו אות ד' וילקוט רמז פ"א בסגנון אחר א"ר לוי למטרונא כו':

ולא תראה ממנה. פה חסרים איזה מלות:

מיכן למדנו. תנחומא הנדפס מכבר לך אות כ' בפ' ויפול אברם על פניו. וזה לשון רש"י ויפול אברם על פניו ממורא שמים ושעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקודש ניצבת עליו, וזהו שנאמר בבלעם נופל וגלוי עינים בברייתא דר' אליעזר. והוא בפדר"א פכ"ט רק בסגנון אחר. וראיתי בליקוטים מהר"א ד"ר בערלינר שכתב בדף קפ"ו מה שהוסיף רש"י על לשון המדרש וזהו שנאמר בבלעם כו', וכך איתא גם בתיב"ע ובמ"ר פ' בלק, יסודתו באגדת ברשית פי"א ובריש מדרש משלי עכ"ל:

עיקצתו הקרקע ומלו הקב"ה. תקנתי העקרב, ועיי' בתנחומא הנדפס מכבר לך אות י"ז והמה אברהם היאך ימול כו', כיון שנפל על פניו רמז הקב"ה לאותו מקום ועקצו עקרב ונמצא מהול:

מיכן היה ר' יהודה אומר גר מביא ביכורים כו'. ירושלמי ביכורים פ"א ה"ד (ס"ד ע"א) תני בשם ר' יהודה גר עצמו מביא וקורא מ"ט כי אב המון גוים נתתיך לשעבר היית אב לאדם ועכשיו מכאן ואילך אתה אב לכל העולם. ועיי' בהר"ש והרמב"ם ביכורים פ"א מ"ד, ועיי' רש"י בפרשת כי תבא כ"ו י"א:

וכל מי שקורא לאברהם אברם עובר בלאו. ב"ר פמ"ו אות ח', ברכות י"ג ע"א:

אמור לו אלא סיפרו המעשה. בב"ר שם דלמא שנייה היא ובב"ר פע"ח אות ג' הגי' ספור הוא מספר ואומר שעד שהוא אברם בחרת בי, ועיי' בלקח טוב לך י"ג ה' ובהערה ו':

מי שקנה שפחה מעוברת עיי' ב"ר פמ"ו, וילקוט רמז פ"ב, ועיי' שבת קל"ז ע"א, ולק"ט י"ז י"ב:

ממקום שהוא זכר הוא ערל. עיי' רש"י שתביא כאן למד שהמילה באותו מקום שהוא ניכר בין זכר לנקבה, ועיי' שבת ק"ח ע"א:

אבל אביו כו'. וז"ל רש"י אבל אביו אין עליו ענוש כרת אבל עובר בעשה:

לפי ששרי משמע לאומתה. ברכות י"ג ע"א, ועיי' ב"ר פמ"ז סוף אות א' ובלקח טוב ובהערה ס"ו, ורש"י הביא שרי משמע לי ולא לאחרים, שרה שתהא שרה על כל:

ועליה נאמר אשת חיל עטרת בעלה. ב"ר שם בעלה נתעטר בה והיא לא נתעטרה בבעלה, ובמדרש במ"ר פי"ח אות כ"א אשת חיל עטרת בעלה זו שרה שרי היתה שמה:

ויו"ד שלקח משרי. ב"ר שם, וי"ר פי"ט אות ב', ילקוט רמז פ"ב, ירושלמי סנהד' פ"ב ה"ו (דף כ' ע"ג), ולקח טוב, ובמ"ר פי"ח אות כ"א:

ולמה נקרא שמו יצחק י' כנגד עשרה נסיונות. פדר"א ר"פ ל"ב, במ"ר פי"ח אות כ"א, ובתנחומ' הנדפס קרח אות י"ב, וגם רש"י בפי' התורה לך י"ז י"ט הביא בשם יש אומרים י' על שם עשרה נסיונות, וראיתי בב"ר פנ"ג אות ז' שהביא י' כנגד עשרת הדברות:

ויעל אלהים מעל אברהם. פה חסר הדרשה. ואולי צ"ל האבות הן הן המרכבה. עיי' ב"ר פמ"ז אות ו':

רבן גמליאל אומר שלח אברהם וקרא לשם בן נח. פדר"א פכ"ט:

בגבורת שמש בחצי היום. פדר"א שם:

אלא בעשרה לחדש ביו"כ. פדר"א שם ביו"כ נימול אברהם וכ"כ התוס' בר"ה י"א ע"א ד"ה אלא הביאו את הפדר"א.

שנאמר וכל מלאכה לא תעשו. פדר"א שם אתיא עצם עצם כיום הכפורים:

ומנין אתה אומר שאמר לו הקב"ה למול ולפרוע. פה חסר הסיום. ועיי' יבמות ע"א ע"ב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם וע"ש בתוס' ד"ה לא:

ד"א בעצומו של יום. ב"ר פמ"ז אות ט', ולקח טוב, ורש"י עה"ת:

וכל שנה ושנה. פדר"א שם:

באברהם כתיב בהמולו בשר ערלתו ובישמעאל כתיב כו'. גם רש"י הביא כסגנון הזה. באברהם לא נאמר את לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר שכבר נתמעך ע"י תשמיש, אבל ישמעאל שהיה ילד הוזקק לחתוך הערלה ולפרוע המילה לכך נאמר בו את עכ"ל. ובמדרש ב"ר פמ"ז אות ח' נמצא הדרשה באופן אחר, הכא את אמר בשר ערלתו, ולהלן כתיב את בשר ערלתו, אלא אברהם על ידי שנתמעך ע"י אשה כתיב בשר ערלתו, ישמעאל שלא נתמעך ע"י אשה כתיב את בשר ערלתו ע"כ: והמ"כ הביא כי הכוונה פה על הפריעה, אבל העיקר חסר ומובא בדברי המחבר שלפנינו. ורש"י הביא ג"כ כמו שהוא לפנינו: