כי בעת שנתעברה שרה נתעברו כל עקרות שבארץ. ב"ר פנ"ג אות ח', פסיקתא דר"כ פיסקא שוש אשיש (דף קי"א ע"א) וע"ש בהערה ד', פסיקתא רבתי פמ"ב, ועיי' ב"מ פ"ז ע"א, ורש"י עה"ת בשם מדרש אגדה, ובסגנון אחר בב"ר פנ"ג אות ט', ולקח טוב:

שהיו הכל אומרים. פסיקתא דר"כ שם, ותנחומא וירא אות ל"ז, ופדר"א פנ"ב, וסגנון המאמרים משונים, ורש"י על התורה, והמדפיס ממנטובה הוסיף זה לתנחומא הנדפס מכבר תולדות אות ג', ושם המאמר מאות ב' הוסיף ג"כ, ואולי לקח המאמר מאות ב' מהילמדנו, עיי' מבוא התנחומא דף פ"ג:

שנגמול שרה אמו שהיה בן כ"ד חדש. וגם רש"י הביא ויגמל לסוף כ"ד חודש. ולא נמצא במדרש. ובמשנה גיטין ע"ה ע"ב כמה היא מניקתו שתי שנים:

ויש אומרים שנגמל מיצר רע. ב"ר פנ"ג אות י' נגמל מיצר הרע. ומה שסיים ובן י"ג שנים היה עיי' ב"ר פס"ג אות י' וכן כתב המ"כ נגמל מיצר הרע כלומר בן י"ג שנה:

וי"א שנטל קשת. ב"ר פנ"ג אות י"א, ומובא בילקוט רמז צ"ד, ועיי' פדר"א ריש פ"ל, ולקח טוב:

על שיצא לתרבות רעה כמד"א הלא מצחק אני. הסיום יש למחוק ונשתרבב משורה שלפניו שהביא כמתלהלה היורה זיקים. וגם רש"י הביא על אודות בנו ששמע שיצא לתרבות רעה. וכן מובא בתנחומ'הנדפס מכבר שמות אות א' כמו שהביא בעל זכור לאברהם:

ולא כל יצחק. במדרש ב"ר פנ"ג אות י"ב א"ר יודן יצחק אין כתיב כאן אלא ביצחק, עיי' בפירש"י שם ביצחק ולא כל יצחק במקצת מזרעו ולא כל זרעו, ובילקוט רמז צ"ד הביא את המדרש ב"ר ביצחק ולא כל יצחק, ולפנינו חסרזה במדרש:

לפי שהיה חולה. בב"ר פנ"ג אות י"ג מלמד שהכניסה בו שרה עין הרע ונכנסה בו חמה ואכאבית, תדע לך שכן הוא דכתוב ויכלו המים מן החמת, שכן דרך החולה להיות שותה הרבה ובכל שעה, וכן רש"י הביא שהכניסה בו שרה עין הרע ואחזתו חמה ולא יכול לילך ברגליו:

שמצאה שמה לבינה וזקפתה לשם ע"ז:

שהיתה מטחת דברים. ב"ר פנ"ג אות י"ג, והמאמר מר' ברכיה שם כמטחת דברים כלפי מעלה מוסב על אחד השיחים במאמר שלפניו, וכן תראה בתנחומא הנדפס מכבר ויצא אות ה' תחת אחד השיחים ר' ברכיה אמר שהטיחה דברים קשים כלפי מעלה, והמפרשים בב"ר חשבו שמוסב על כמטחוי קשת:

כשני חוטין שבקשת. רש"י הביא וז"ל כמטחוי קשת כשתי טיחות. ובב"ר פנ"ג אות י"ג כמטחיי קשת שתי טיחות בקשת מיל ע"ש בפירש"י ומ"כ:

והיו אלפים אמה. עיי' ב"ר שם הכא את אמר הרחק, ולהלן את אמר אך רחוק יהיה ביניכם וביני כאלפים אמה במדה. ור"ל מה להלן אלפים אף כאן מטחוי קשת אלפים:

לפי שאמרו מלאכי השרת. ב"ר פנ"ג אות י"ד:

כי כשגלו ישראל הלכו מהם אצל ישמעאל. מדרש איכה פ"ב פ' בלע ה' שמונים אלפים פרחי כהונה כו', וירושלמי תענית פ"ד ה"ה דף ס"ט ע"ב א"ר יוחנן שמונים אלפים פרחי כהונה ברחו לתוך חיילותיו של נבוכדנצר, ומובא בילקוט ישעיה רמז רפ"ט, וכן בתנחומא הנדפס מכבר יתרו אות ה', וכל המאמר מובא ברש"י עה"ת קצת בסגנון אחר, וכן ברש"י ישעיה כ"א י"ד:

לפי שהיתה הגר מצרית. כמו שכתוב ולה שפחה מצרית. ב"ר סוף פנ"ג, ורש"י עה"ת:

שכל אלו היה יוצא על פיו. בב"ר פנ"ד אות ב' ר' נחמי' אמר פה שכל צבאותיו נושקים לו על פיו, ובעל לקח טוב הביא פה שכל החיילות של אבימלך היו נושקים לו, על פיו היו יוצאים ובאים, ולדעתם הוא שם התואר לא שם העצם והוא ב' מלות פי כל שעל ידו היתה הנהגת כל המדינה:

שאמר לו הנה ארצי לפניך. ב"ר פנ"ג אות ב' בחסד מה חסד עשה לו אלא שאמר לו הנה ארצי לפניך, וכן הביא רש"י עה"ת:

ושנתן לו צאן ובקר. דברי המחבר מדנפשיה:

כשם שנאמר העגל אשר עבר בין בתריו. צ"ל העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו (ירמי' ל"ד י"ח) ועיי' רש"י בראשית ט"ו י' שכתב ודרך כורת ברית לחלק בהמה ולעבור בין בתריה כמה שנאמר העוברים בין העגל (ירמיה ל"ד י"ט):

אמרו רבותינו. ב"ר פנ"ד אות ד':

עזוב בשדה פלשתים. בב"ר שם חוזר בשדה פלשתים:

אשל ר"ת אכילה שתיה לויה. בלקח טוב הביא רבנן אמרי אכילה שתיה לויה והעירותי שם בהערה נ"ד דרשו אשל נוטריקון, וזה נשמט בב"ר לפנינו והיה גם לפני רש"י, כי הביא בסוטה י' ע"א ד"ה פונדק אשל נוטריקון הוא אכילה שתיה לויה, שהיה מאכילן ומשקן ואח"כ מלוה אותם עכ"ל. וכן ראיתי במדרש שו"ט מזמור ל"ז אות א' אשל אכילה שתיה לויה וכן במזמור ק"י אות א', מהו אשל אכילה שתיה לויה ע"ש בהערה ד':

עשה פונדק כו', ברכו לאלהי עולם כו'. ב"ר סוף פנ"ד, ותנחומא הנדפס מכבר, סוטה י' ע"א, ורש"י עה"ת, ולק"ט: