זקן זה קנה. דורש נוטריקון, ובגמרא קידושין ל"ב ע"ב אין זקן אלא מי שקנה חכמה:

והם ג' שטעמו מעין העוה"ב. ב"ב ט"ז סוף ע"ב:

ד"א וכי יש לי כל. בגמרא נאמר רק המלה כל. וע"ש ברש"י שהביא ג"כ הכתוב הזה:

זקן זיו איקונין. ב"ר פנ"ט אות ח' ודורש נוטריקון:

המושל בתורת רבו. יומא כ"ח ע"ב:

שכל הנשבעין צריכין לאחוז חפץ בידם. שבועות ל"ח ע"ב, ורש"י עה"ת:

מפני שנצטער במילה הרב. ב"ר שם א"ר ברכיה לפי שנתנה להם בצער לפיכך היא חביבה ואין נשבעין אלא בה, ורש"י הביא המילה היתה מצוה ראשונה לו ובאה לו ע"י צער והיתה חביבה עליו ונטלה, ועיי' תרגום יב"ע. ועיי' ספרי האזינו פיסקא שי"ג:

כתוב אחד אומר. עיי' ב"ר פנ"ט, וילקוט רמז ק"ו, ולקח טוב, ורש"י עה"ת, בסגנון אחר:

ואמרה שתה. נשמט ממקומו ושייך להלן אחר פסוק י':

בת מלכים יוצאת. בפדר"א פט"ז בת מלכים שלא יציאת לשאוב מים מימיה יצאת לה באותה שעה, ומובא בילקוט רמז ק"ט בשם פדר"א ובתואל היה מלך בארם נהרים:

ארבעה שאלו שלא כהוגן. כן תקנתי ונובע מב"ר פ"ס אות ג', ויק"ר פל"ז, ועיי' תענית דף ד' ע"א שם איתא שלשה שאלו שלא כהוגן ולא השיב כלב בהדייהו, ועיי' שם בפירש"י ותוס', ובעל לקח טוב אחר שהביא ארבעה שאלו שלא כהוגן סיים ובמס' תענית אמר שלשה שאלו שלא כהוגן, לפי שמעשה שאול ומעשה עתניאל דומין להשאת בתם לפיכך מונה שניהם אחד:

יתן לו לאשה. גם בב"ר הביא יתן לו לאשה ובקרא ליתא למלת לאשה:

את עכסה בתו לו לאשה. בכ"י מן הלקח טוב היה כתוב ג"כ לו לאשה ובקרא ליתא למלה לו:

שנתן אברהם ליצחק את כל אשר לו בשטר. עיי' פדר"א פט"ז, ובב"ר פכ"ט אות י"א, וכל טוב אדוניו בידו ר' חלבו אמר זו דיאתיקי פי' שטר מתנה, וכן רש"י עה"ת הביא שטר מתנה כתב ליצחק על כל אשר לו כדי שיקפצו לשלוח לו בתם:

שלשה קפצה להם הדרך. סנהדר' צ"ה ע"א:

ממקום בתולים כו' שלא כדרכה. וכן הביא רש"י עה"ת, ועיי' ב"ר פ"ס אות ה':

גמיאה אחת. ב"ר פ"ס אות ו':

אם היא ממשפחת אברהם. גם רש"י הביא כן, משתומם ומתבהל על שראה דברו קרוב להצליח אבל אינו יודע אם ממשפחת אברהם היא אם לאו:

כנגד בקע לגלגולת כו' כנגד שני לוחות. בב"ר פ"ס אות ו', ולקח טוב, וילקוט, איתא שני צמידים כנגד שני לוחות עשרה זה כנגד עשרת הדברות. ונשמט בב"ר כנגד בקע לגלגולת ונמצא גם ביב"ע על התורה וברש"י, ולפנינו בדברי המחבר נשמט עשרה זהב כנגד עשרת הדברות:

לינה אחת כו' לינות הרבה. ב"ר וילקוט ורש"י ולק"ט:

ורץ לשם להרגו. עיי' ילקוט רמז ק"ט שהביא בשם מדרש אבכיר כראות את הנזם מיד הלך לו להמיתו. וכן עוד שם ד"ה כיון שראו את הצמידים הביא בשם מדרש נתקבצו להרוג לאליעזר, ואין ספק שהוא ג"כ ממדרש אבכיר:

וכשראה גבורתו של אליעזר שלקח עשרה גמלים בידו אחת. בילקוט שם בשם מדרש היה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל, וזו גירסא יותר מיושרת:

ולפי שהוא פתח בברוך. עיי' ב"ר פ"ס אות ז' ועיי' לקח טוב:

פניתי אותו מע"ז. ב"ר וילקוט ואדר"נ פ"ח ורש"י ולק"ט ויב"ע:

לפי שדרכן של נערות. ב"ר פ"ס אות ז' א"ר יוחנן אין האשה רגילה לילך אלא לבית אמה, ורש"י עה"ת:

שהיו זמומים. ב"ר פ"ס אות ח', ורש"י עה"ת:

ששם לפניו סם המות. ועיי' להלן בפסוק ל"ג. ובילקוט וירא רמז ק"ט הביא בשם מדרש הניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ומת. ואין ויושם אלא לשון סם, והביא גם שם הטעם שמת, וכן בלקח טוב הביא וז"ל ויושם לפניו לאכול ויישם כתיב מלמד ששם לפניו סם המות ומת. וזה לא נמצא בב"ר לפנינו רק בפ"ס אות י"ב על הכתוב ויאמר אחיה ואמה איתא ובתואל היכן הוא, ביקש לעכב וניגף בלילה, וכן הביא רש"י ובתואל היכן היה, רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו, וכן תרגום יב"ע הביא הדרש הזה, ועיי' בלקח טוב הערה צ"ו. וכן בכ"י בראשית רבתי הנמצא באוצר הספרים בפראג ויושם לפניו לאכול כמו שנכנסנו לבית הניח הקערה לפניו וסם המות בתוכה, שנאמר ויישם וי סם כתיב, סם המות הניחו לפניו לאכול, מיד עמדה ברכת אברהם נוכח מלאך והחליף הקערה לפני בתואל ואכל ומת באותה הלילה:

וכמה היא שיחתן של עבדי אבות. עיי' ב"ר פ"ס אות ח', ורש"י עה"ת, ועיי' מעילה י"ז ע"א:

מכאן שקפצה לו הארץ. סנהדר' צ"ה ע"א, ב"ר פ"ס אות ט"ו:

לא אמר להם. וכן רש"י הביא כן, שנה הסדר שהרי הוא תחלה נתן ואחר כך שאל, אלא שמא יתפשוהו בדבריו ויאמרו היאך נתת לה ועדיין אינך יודע מי היא:

על ימין לזרע של ישמעאל. ב"ר פ"ס אות ט', ורש"י עה"ת:

מכאן אמרו חז"ל. מ"ק י"ח ע"ב:

אמרו עליו. עיי' לעיל פסוק ל"ג וע"ש בהערה כ"ו:

ויש אומרים שמלאך נגפו. זה מובא בילקוט ר"ז ק"ט בשם מדרש, ואין ספק שכוון למדרש אבכיר, וגם המאמר ד"א שאמרו אנשי הוא בילקוט שם:

ימים שנה. כתובות נ"ז ע"ב, ורש"י עה"ת ולק"ט:

לפי ששנינו נותנין לבתולה י"ב חדש. שם שם, וב"ר פ"ס אות י"ב:

מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה. בב"ר פ"ס אות י"ב נקרא לנערה ונשאלה את פיה, מכאן שאין משיאין את היתומה אלא על פיה, ובילקוט רמז ק"ח גורס את הקטנה. וברש"י הביא כמו שהביא המחבר את האשה:

אלו אלופי עשו. בב"ר פ"ס אות י"ג לאלפי רבבה ועמדו ממנה אלופים מעשו אלוף תימן אלוף רנז. ורבבה מיעקב, דכתיב רבבה כצמח השדה:

כדמתרגמינן רברביא. ת"א במדבר ז' ב' נשיאי ישראל רברבי:

מכאן שאין רשות לזכר. ב"ר פ"ס אות י"ד, ועיי' ברכות ס"א ע"א:

שאל יצחק להביא הגר. ב"ר פ"ס אות י"ד, וילקוט ולק"ט, ועיי' רש"י עה"ת:

אברהם תיקן תפילת שחרית. ברכות כ"ו ע"ב:

ואמרו חז"ל. ב"ר פ"ס אות ט"ז, וילקוט רמז ק"ט:

ויש אומרים שלא מצאה בתולה. הדרשה הזאת הביא הילקוט רמז ק"ט בשם מדרש בשינוי לשון קצת ולדעתי דברי הילקוט נובעים ממדרש אבכיר, ובילקוט שם סיים הוא אליעזר בן נמרוד, והיא תמיהא גדולה יצחק יצא מגן עדן חי, ואליעזר נכנס לגן עדן חי: