אמר ר' אלעזר. ב"ר פס"ז אות ב' וילקוט ולק"ט:

זה שאמר דוד רשע יראה. כן הביא גם הלק"ט על הכתוב וירא עשו פסוק ו':

הם היו מרשעות והוסיף עליהם תשעה. וכן הביא רש"י על נשיו הוסיף רשעה על רשעתו שלא גרש את הראשונות, וכן הוא בלק"ט:

אמרו חכמים והלא כמה חמורים. ב"ר פס"ה אות ו' ילקוט רמז קי"ז ולק"ט, ועיי' כוונת המאמר ביפ"ת:

יצא משם כו'. ב"ר וילקוט ולק"ט ורש"י עה"ת, ורות רבה פ"ב:

אמר יעקב וכי אפשר. חולין צ"ב ע"ב:

ואין פגיעה אלא תפלה. ב"ר פס"ח אות ט', תנחומא ויצא אות ד', ברכות כ"ו ע"ב, סנהדרין צ"ה ע"ב ולקח טוב:

אמר הקב"ה צדיק בא לבית מלוני. חולין שם ורש"י עה"ת:

ד"א שנים עשר אבנים לקח. ב"ר פס"ה אות י"א, וילקוט, פדר"א פל"ה, ולק"ט:

מכאן אמרו חז"ל אין חלום. ב"ר פס"ח אות י"ב, ספרי קרח פסקא קי"ט:

סלם זה סיני בגימטריא. ב"ר שם, ולק"ט. ועיי' שם הערה מ"א, ותנחומ' ויצא אות ז', וע"ש בהערה נ"ח ונ"ט:

ד"א סמל צלם. בתנחומ' ויצא אות ז' א"ר יוסי הגלילי הראה לו מנשה עשה סמל, וע"ש הערה נ"א:

ד"א סלם הכבש של מזבח. עיי' ב"ר שם, ותנחומ' שם, ובהערה נ"ג:

שנאמר וההר בוער באש הוספתי כמו שהוא בב"ר ובלק"ט. וכן לפני ד"א עולים ויורדים חסר הסיום עולים ויורדים כענין שנאמר ומשה עלה אל אלהים (שמות י"ט כ') וכתיב וירד משה (שם שם י"ד) כמו שהוא לנכון בב"ר ולק"ט, ואחר זה הביא ד"א עולים ויורדים:

ד"א עולים כו' אלא אותן מלאכים כו'. ב"ר פס"ח סוף אות י"ב, ורש"י עה"ת, ולק"ט:

וראו דיוקנו של יעקב אבינו חקוק בכסא הכבוד. בגמרא חולין צ"א ע"ב תנא עולין ומסתכלין בדקיונו של מעלה ויורדין ומסתכלין בדקיונו של מטה, בעו לסכוניה, מיד והנה ה' נצב עליו כו', ופירש"י פרצוף אדם שבארבע חיות בדמות יעקב, ועיי' ב"ר פס"ח את הוא שאקינון שלך חקוקה למעלה, וכן בפדר"א פל"ה ע"ש, ולזה כיון יב"ע דאיקונין דיליה קבועה בכורסי יקרא, וכן בלק"ט שדמות דיוקנו חקוקה בכסא הכבוד:

מכאן שחסידים הראשונים ורוכב עליהם. הלשון משובש וצ"ל כמו שמובא בב"ר פמ"ז אות ו' ויעל אלהים מעל אברהם אר"ל האבות הן הן המרכבה. שנאמר ויעל אלהים מעל אברהם, ויעל מעליו אלהים (בראשית לה יג), והנה ה' נצב עליו (שם כח ז') ע"כ. וזו הדרשה בעצמה הביא המחבר על הכתוב והנה ה' נצב עליו, ובמדרש ב"ר פפ"ב אות ו' מובא הדרשה על ויעל מעליו אלהים:

אלא מלמד שנקפלה כל ארץ ישראל תחתיו. חולין צ"א ע"ב, ורש"י עה"ת, ועיי' ב"ר פס"ח אות ד':

וישכב במקום ההוא. זה שייך למעלה לפסוק י"א:

וכי עדיין לא שכב. ב"ר פס"ח אות י"א, וילקוט רמז קי"ט, ושו"ט מזמור קכ"ד, וע"ש בהערה, ולק"ט, ורש"י:

אמרו חכמינו ראה בית המקדש. ב"ר פס"ט אות ז', ומובא שם ראיות מכתובים, ועיי' ספרי ברכה פסקא שנ"ב:

מלמד שנעשו כל האבנים אחד כו' זאת אומרת עלי יניח כו', חולין צ"א ע"ב, ורש"י עה"ת ויצא כ"ח י"א:

ויעקב לא היה לו אפילו בגד ללבוש בשעה שיצא מבאר שבע אלא רצה עשו אחיו להרגו ואליפז היה תלמידו של יצחק [כצ"ל] כו'. רש"י פ' ויצא כ"ט י"א הביא וז"ל לפי שרדף אליפז בן עשו במצות אביו אחריו להרגו והשיגו ולפי שנתגדל אליפז בחקו של יצחק משך ידו, א"ל מה אעשה לצווי של אבא אמר לו יעקב טול מה שבידי והעני חשוב כמת ע"כ, ובמדרש רבה פ' ואתחנן פ"ב אות כ' פעולת צדיק לחיים. א"ר תנחום זה אליפז שגדל בחיקו של יצחק, וכן מובא בשם מדרש דב"ר בילקוט משלי רמז תתקמ"ו ועיי' זכור לאברהם בלקוטים דף קפ"ג:

שארבעה נחשבים כמתים. ב"ר פע"ה אות ו', נדרים דף ס"ד: