חשב באותה שעה ואמר אלך ואהרוג את האדם. עיי' תוספתא סוטה סוף פ"ד וסוטה ט' ע"ב:

עליו נאמר ויוסיף דעת. עיי' ב"ר ריש פי"ט:

לפי שהיה ערום מכל וכו'. ב"ר פי"ט אות א' תנא בש"ר מאיר לפי גדולתו היה מפלתו ארור מכל ארור מכל, וכן מובא בלקח טוב:

שלשה פתחו באף. בב"ר פי"ט אות ב', אסתר רבה פ"ה, ילקוט רמז כ"ו, חשבו ארבעה שפתחו באף, והרביעי היא עדת קרח, וראיתי בלקח טוב בראשי' ג' א' הביא ג"כ שלשה פתחו באף:

מלמד שהוסיף אדם על צווי הקב"ה. ב"ר פי"ט אות ג', ורש"י עה"ת ועיי' רש"י סנהד' כ"ט סע"א ד"ה ולא:

אמר הנחש כו'. ב"ר פי"ט אות ד' ורש"י עה"ת:

ראתה דבריו של נחש עיי' בפירש"י על התורה:

מן הטעם הזה אמרו. עיי' ב"ר סוף פט"ו, תנחומא וירא אות ל"ב ותנחומא הנדפס מכבר פ' וירא אות י"ד, פסיקתא רבתי פי"ב, סנהדר' ע' ע"ב, ורש"י עה"ת:

ולכך קרא שמה אדם תאנה. ב"ר פי"ט אות ה' ויתפרו עלה תאנה ארשב"י עלה שהביא תואנה לעולם:

מהו לרוח היום. ב"ר פי"ט אות ח', ולקח טוב בראשי' ג' ח':

וכי אין הקב"ה יודע כו'. מובא ברש"י עה"ת בראשי' ג' ט' בהרחבת דברים:

ד"א איכה התחיל לקונן עליו. עיי' ב"ר פי"ט אות ט':

אבל לנחש לא שאל כו' דברי הרב. סנהדר' כ"ט ע"א. ורש"י עה"ת:

שלשה נכנסו לדין. ב"ר פ"ה אות ט' בשם ר' נתן:

אם מחית השדה. עיי' בכורו' ח' ע"א ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, אם מבהמה נתקללה מחיה לא כל שכן וע"ש בפירש"י:

שחתול סובלת הולד במעיה נ"ב יום כן תקנתי, ועיי' ברש"י בש"ס שם, ובב"ר פ"כ אות ד':

מכאן אמרו שהיה הולך בקומה זקופה. ב"ר פ"כ אות ה', קה"ר פ"י, ול"ב מדות דר"א ב"ר יוסי הגלילי מדה י"ב, ופדר"א סוף פי"ד:

ולמה לקתה בדם. פה נשמט איזה מאמר:

זה צער גידול בנים והרונך זה צער העיבור. עירובי' ק' ע"ב, וגי' אחרת בב"ר פ"כ אות ו' עצבונך זה צער העיבור, והרונך זה צער הערוי:

שתעלה לך דברים ארורים. ב"ר פ"כ אות ה', ורש"י עה"ת ולקח טוב:

זו הקוצים ועכביות. יש לתקן זו הקנריס ועכביות. ובב"ר פ"כ אות י' קוץ זה קנריס, דרדר אלו עכביות, עיי' ערוך ערך עכביות וגורס שם זו קונדס, וצ"ל קונרס, כמו בערך קנרס, וחמלה יונית ורומית ע"ש בערוך השלם ועיי' רש"י עה"ת:

ואני בראתי אותו לישראל לבד. בלתי מובן, ובוודאי המאמר נלקה בחסר:

כרובים מלאכים ב"ר פכ"א אות ט':