Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Genesis

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

שנידוהו ואמרו לו. ז"ל רש"י וישב ל"ח א' למה נסמכה פרשה זו לכאן והפסיק בפרשתו של יוסף? ללמד שהורידו אחיו מגדולתו כשראו בצרת אביהם אמרו אתה אמרת למכר, אילו אמרת להשיבו היינו שומעים לך, וכן בלקח טוב וירד יהודה מאת אחיו כיון שנמכר יוסף עמדו עליו אחיו אמרו מלך היית עלינו אמרת לנו לכו ונמכרנו לישמעאלים וישמעו אחיו אם אמרת לנו פטרו אותו לשלום היינו שומעים לכך נאמר וירד יהודה מאת אחיו, ובמדרש ב"ר פפ"ה אות ב', ילקוט רמז קמ"ד, מפני מה הסמיך פרשה זו לזו ר' אליעזר אומר כדי לסמוך ירידה לירידה, ר' יוחנן אמר כדי לסמוך הכר להכר, ועיין תנחומא הנדפס מכבר תשא אות כ"ב, ושמ"ר פמ"ב אות ג':

ד"א כל מי שהוא מתחיל במצוה. ב"ר פפ"ה אות ג', ילקוט רמז קמ"ד, סוטה י"ח ע"ב, ולק"ט:

זה חירם. ב"ר פפ"ה אות ד', וילקוט שם:

ותקרא. תקנתי ויקרא, כמו שהוא במקרא, וגם בב"ר שם אות ד', וילקוט רמז קמ"ה בשם ב"ר, מובא ג"כ ותקרא שמו ער וראיתי במנחת שי שהביא בספרים אחרים כתוב ותקרא כחבריו שבענין:

שהוערה מן העולם. ב"ר, וילקוט רמז קמ"ה, ולק"ט, והוא מלשון ותער כדה:

אנינה היה לעצמו. יותר נכון שצ"ל הביא לעצמו, כמו בב"ר וילקוט ולק"ט שהביא אנינה לעצמו:

דש מבפנים. יבמות ל"ד ע"ב, ורש"י ולק"ט:

אעפ"י שאין ניחוש. ב"ר פפ"ה אות ה', וילקוט שם, ולקח טוב, ועיין חולין צ"ה ע"ב:

שנים עשר חדש. ב"ר שם אות ו', וילקוט ולק"ט, ועיין במ"ר בפי' הרזו"ו ועיין סדר עולם פ"ב, ומובא בילקוט שם, ובתוס' על התורה, ועיין נזיר ה' ע"א, ומכילתא בא סוף פי"ז:

כל מקום שנאמר גזיזה. ב"ר וילקוט ולק"ט:

שתי תמניות. ב"ר וילקוט שם, סוטה י' ע"א, ירושלמי סוטה פ"א ה"ח דף י"ז ע"א, ולק"ט ורש"י:

חזרנו. ב"ר וילקוט, סוטה י' ע"א:

מהיכן גואלים עומדים. בב"ר וילקוט מהיכן גדולים עומדים, אבל בילקוט בשם ב"ר הביא ג"כ גואלים עומדים:

על כרחו. ב"ר וילקוט ולק"ט:

נצנצה. ב"ר שם אות ט', וילקוט:

אלו סנהדרין שמעטפים בטליתותיהם. בב"ר וילקוט זו סנהדרין שהם מצויינים בפתיל, המד"א פתיל תכלת, ובלק"ט אלו סנהדרין לובשי ציצית:

לא חדשים שלמים. ב"ר פפ"ה אות י', וילקוט, ורש"י, ולק"ט, ועיין ירושלמי יבמות פ"ד הי"א, ובבלי שם מ"ג ע"א:

תמר בתו של שם היתה. ב"ר וילקוט שם ולק"ט ורש"י עה"ת, ועיין סוטה י' ע"א, וברש"י ד"ה יתומה, ועיין ברמב"ן:

מלמד שאבדה החותמת. ב"ר פפ"ה אות י"א, וילקוט שם:

המד"א. הוספתי כמו שהוא בב"ר וילקוט:

בקש לכפור, ב"ר, וילקוט, וסוטה י' ע"ב, ולק"ט:

אמר לו הקב"ה. ב"ר, ועיין לעיל ל"ז ל"א.

זה רבה. ב"ר פפ"ה אות י"ד, וילקוט רמז קמ"ה, ולק"ט, ועיין בהערה נ"ט, והכוונה זה מלך המשיח שהוא גדול על כל המלכים יהיה מפרץ.

וארבעה ידות. ב"ר וילקוט, תנחומא משפטים, ורש"י עה"ת: