Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מלמד שנתמלא המים חמה. עיי' סנהדר' ק"ח ע"ב, ר"ה י"ב ע"א וע"ש ברש"י:
זה סיון שהי' ששי לכסליו. צ"ל שביעי לכסליו, וז"ל רש"י בחדש השביעי. סיון והוא שביעי לכסליו שבו פסקו הגשמים:
זה היה אב. ז"ל רש"י זה אב שהוא עשירי למרחשון שהתחיל הגשם כו' ע"ש:
שהיו המים עליהם חמש עשרה אמה כו'. עיי' ב"ר. ועיי' רש"י עה"ת בראשית ה' ד':
לפי שהוא היה מן השלשה ששמשו בתיבה. סנהדר' ק"ח ע"ב. תנחומא נח וע"ע ירושלמי תעני' ספ"א:
אמר העורב לנח עיניך נתת על זוגתי. עיי' סנהדרי' ק"ח ע"ב וז"ל רש"י יצא ושוב הולך ומקיף סביבות התיבה ולא הלך בשליחותו שהיה חושדו על בת זוגו כמו ששנינו באגדת חלק:
לפי שהיה עתיד לעשות שליחות לאליהו. ב"ר פל"ג אות ה' ומובא ברש"י בשם מדרש אגדה:
אמרה יונה לפני הקב"ה. סנהדר' ק"ח ע"ב. ועיי' ב"ר פל"ג אות ו' מוטב מר מזה ולא מתוק מתחת ידך. ורש"י הביא בשם מדרש אגדה אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקין כדבש ביד בשר ודם:
ששנת החמה. ב"ר סוף פל"ג וסדר עולם רבה פ"ד ומובא בלקח טוב:
לאחר שהותרו לצאת מן התיבה התירן לשוב אל נשותיהן. כי בכניסה כתיב אתה ובניך אשתך ונשי בניך (בראשי' ו' י"ח) וביציאה כתיב אתה ואשתך ובניך ונשי בניך. ב"ר פל"ד אות ז' תנחומא נח, ומובא בלקח טוב:
שיאמר להם שיצאו. בב"ר פל"ד אות ח' א"ר יודן הוצא כתיב היצא קרי. ולא נמצא דרש כלל. רק רש"י בפי' עה"ת הביא וז"ל הוציא כתיב היצא קרי, היצא אמור להם שיצאו, הוצא, אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה:
ולא הם כו'. עיי' סנהדר' ק"ח ע"ב:
וכן אמרו חז"ל. שבועו' ל"ו ע"א. וז"ל רש"י בפי' עה"ת לא אוסיף ולא אוסיף כפל הדבר לשבועה הוא שכתב אשר נשבעתי מעבור מי נח ולא מצינו בה שבועה אלא זו שכפל דבריו והוא שבועה. וכן דרשו חז"ל במס' שבועו' עכ"ל. וכן בעל לקח טוב הביא לא אוסיף ולא אוסיף מיכן אמרו חז"ל לאו לאו שבועה הן הן שבועה בשלמא לאו לאו דכתיב ולא יהיו עוד המים למבול וכתיב ולא יהי' עוד מבול. אלא הן הן מנלן מדלאו לאו שבועה הן הן נמי שבועה. וע"ש בהערה נ"ז שהעירותי בגמרא שבועו' שם לא נמצא זה על הכתוב לא אוסיף רק ברש"י עה"ת הביא כן. ויפה העיר ידידי הרב החכם הגדול מהר"א בערלינר בזכור לאברהם בתלמוד מפיק הלימוד מפסוקי ולא יהי' עוד המים למבול או מולא יכרת כל בשר ועיי' בדברי הרא"ש שביאר שם בפירש"י שמוכיח מולא אוסיף. וכן נראה מפירוש הרד"ק ועיי' במהרש"א בח"א:
וכן אמרו. תוספתא תעני' פ"א, ב"ר פל"ד אות י"א, ומובא בילקוט רמז ס"א, ב"מ ק"ו ע"ב, וכן מובא בלקח טוב:
חצי כסליו וטבת וחצי שבט קור חצי שבט ואדר וחצי ניסן חורף. צ"ל להיפך בתחלה חורף ואח"כ קור כמו שהוא בכל המקומות שרשמתי. וגם ברש"י על התורה הביא כמו שהביא המחבר:
חצי סיון ותמוז וחצי אב חום חצי אב ואלול וחצי תשרי קיץ. צ"ל להיפך בתחלה קיץ ואח"כ חום כמו שהוא בכל המקומות. ומובא ג"כ לנכון ברש"י:
ד"א זרע וקציר כו' מה שהם זורעים קוצרים אלו בניהם שימותו. ב"ר שם שם בשם ר' אחא:
קור וחום אלו יסורים. ב"ר שם קור וחום חמה חכאבית. צ"ל אבבית או חכאכית. עיי' ערוך השלם ערך אבבית, וחמה פי' קור בל"י. ועיי' גם בערך חם ו':
ד"א זרע וקציר ב"ר שם: