זש"ה מי יתנני. תנחומ' שלנו, ותנחומ' הנדפס מכבר תזריע אות א', ומובא בילקו' תזריע רמז תקמ"ז בשם התנחומ':

ר' לוי אומר אין זה הפסוק מדבר. נוסחא משובשת היא וצ"ל ולואי הי' לי הימים שהי' לי כשהייתי במעי אמי ומן ולואי נעשית בטעות ר' לוי אמר:

דאמר ר' אבא בר כהנא אם יטול אדם פינדא. תנחומ' תוריע אות ה', ונדפס מכבר אות ג', ועיין וי"ר פי"ד אות ג' שמובא בשם ראב"א שלשה דברים:

פינדא. פי' בל"ר כיס ושק, ועיין תנחומ' הערה כ"ו:

מדבר בתינוק. תנחומ' אות א':

ר' אבהו אומר. תנחומ' שם:

ד"א זש"ה הלא כחלב תתיכני. ויק"ר פי"ד אות ט' באיזה שינויים:

אום של אשה. וי"ר שם:

ר' חנינא אמר אין יצירת העובר אלא כפירות, לא מצאתי:

ואמרו רבותינו עד ארבעים יום הולד נוצר. לא מצאתי:

ויום תשעים אסור לשמש נדה ל"א ע"ב:

תשמיש המטה כיצד. שם:

ועד שלשה חדשים הראשונים, לא מצאתי:

דרוש ר' שמלאי. נדה ל' ע"ב:

ת"ר שלשה חדשים שם ל"א ע"א:

תנא חבלי נקיבה. שם שם:

ת"ר שלשה שותפין. שם:

ד"א זש"ה אחור וקדם. תנחומא אות ב', ותנחומ' הנדפס מכבר אות א', ועיין שם בהערות שלי:

שני פרצופים שני פנים. שם הגירסא דו פרצופין, והמלות 'שני פנים' הוא פירוש על דו פרצופין:

ד"א זש"ה אין קדוש כה'. תנחומ' אות ג', ותנחומא הנדפס מכבר אות ב', וע"ש בהערות שלי:

ד"א אם קדמה האשה. תנחומ' שם אות ד', ותנחומ' הנדפס מכבר אות ג' ועיין בהערות שלי:

א"ר אבין הלוי. עיין בתנחומא שם כי נשמט פה מאמר שלם:

ד"א א"ר אייבו מעשה נסים. תנחומ' שם:

בקמון. עיין תנחומא הערה י"ט:

ד"א א"ר יהודה ברבי סימון. תנחומ' אות ה', ותנחומא הנדפס מכבר אות ג':

הקב"ה לא צוה אלא לימול כו'. תנחומ' אות ז', ותנחומא הנדפס מכבר אות ה', ומובא בילקוט שמיני רמז תתקמ"ז בשם התנחומ':

שאל טורנוסרופוס. תנחומ' שם, ושם הוא בסגנון אחר, ועיין שם בהערות שלי:

שנאמר כל אמרת אלוה צרופה. עיין בתנחומא הערה מ':

כמו המפלת שפיר מלא דם. עיין משנה נדה כ"ד ע"ב:

אבא שאול אומר. נדה כ"ה ע"א:

תחלת ברייתו כעדשה. בגמרא שם תחלת ברייתו מראשו. וצ"ל כרשון כמו שהגיה שם הגרי"ב בצדו ופי' חגב, וכתב כך היא גי' הילקוט. וכן הוא גירסת הערך עיין ערך רשון, ועיין בתוס' שם ד"ה תחלת ברייתו, ויש להביא עוד ראיה מוי"ר פי"ד אות ח' תחלת ברייתו דומה לרשון:

והיינו דתנן. הוסגפת המחבר.

ר' עקיבא אומר. אבות פ"ג מ"א, ושם איתא עקביא בן מהללאל אומר, ועיין אדר"נ פי"ט, ומס' ד"א פ"ג:

ביום ולא בלילה. ספרא תזריע פרק א', ולק"ט, ומגילה כ' ע"א, ושבת ל"ב ע"א:

מלמד. ספרא שם, ולק"ט פסחים ד' ע"א:

השמיני אפילו בשבת. ספרא, ולק"ט, ושבת קל"ב ע"א:

וזה מצוה על האב למול. מובא בלק"ט:

שאלו התלמידים את שב"י. מובא בלק"ט ומתחיל שם 'דרש' שאלו תלמידיו את רשב"י, ועיין נדה ל"א ע"ב, שאלו תלמידיו את רשב"י כו':

מפני מה אמרה. תקנתי כמו שהוא לנכון בלק"ט, ובגמרא נדה שם ומפני מה אמרה תורה מילה לשמונה שלא יהו כלם שמחים ואביו ואמו עצבים ע"ש בפירש"י:

דרש רבא. מובא בלק"ט, ובגמרא נדה ל"א ע"א הגירסא דרש רבי אבהו:

דרש רבי יוסף. מובא בלק"ט, ובגמרא נדה ל"א ע"א הגירסא דרש ר' יוסי הגלילי, ובשם רב יוסף מובא מאמר אחר בגמרא:

כל אחד ואחד עולה גובן. ולבק"ט וכל אחת ואחת עולה למינו, והשאר לא הביא, ואחרי המלות לבן ושחור וצהוב קרוע בכ"י והיה כתוב פה ב' מלות:

שאלו תלמידיו את רשב"י. נדה ל"א ע"ב:

שאלו תלמידיו את ר' דוסתאי בר' ינאי. נדה שם:

אמר להם זה בא כדרך תשמישו וזו באה כדרך תשמישה. בגמר' שם זה ממקום שנברא וזו ממקום שנבראה, ופירש"י הוא מסתכל באדמה שנוצר ממנה, והיא מסתכלת בו שנוצרה הימנו:

אלא תעיז פניה כו'. הוספת המחבר מדנפשיה: