למה נסמכה. תנחומא. שלח אות ו', ותנחומא הנדפס מכבר אות ה', ורש"י על התורה, ובמדרש במ"ר פט"ז אות ו':

מלמד שלא מן הקב"ה היה שילכו. עיין תנחומא אות ז' ואות ח', ובנדפס מכבר אות ה', ומובא בילקוט ריש שלח בשם התנחומא, ומובא במדרש במ"ר שלח פט"ז אות ז' ועיין סוטה דף ל"ד:

שבאותה שעה היו כולם צדיקים, וז"ל רש"י כולם אנשים כל אנשים שבקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו:

על שם שלא שמע לדברי המקום. כל הדרשות על שמותם לא נמצא בשום מקום. ובגמרא סוטה ל"ד ע"ב ואלה שמותם למטה ראובן א"ר יצחק דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מרגלים על שם מעשיהם נקראו ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד כו':

ולא בדברים אשר היו על לב מרגלים, בגמרא תמורה ט"ז מאי יפנה שפנה מעצת מרגלים:

סתר כח המקום. בגמ' סוטה שם סתור בן מיכאל סתור שסתר מעשיו של הקב"ה מיכאל שעשה עצמו מך:

מלמד שהחביא האמת ופסה האמונה ממנו. בגמ' סוטה שם נחביא שהחביא דבריו של הקב"ה, ופסי שפיסע על מדותיו של הקב"ה:

והוסיף לו אות אחת. סוטה ל"ד ע"ב, ורש"י על התורה, ועיין תנחומ' שלח אות ט' ובהערה ל"ה:

כי כך אמר להם אם תראו אותם שהם יושבים במחנים. תנחומ' שלח אות י"ב, במ"ר פט"ז אות י"ב:

ומה סימן נתן להם שיבחינו אם היא שמינה כו' שהיא חרסית וצונמא וטרשים היא רזה. בתנחומ' שם אמר להם הסתכלו באבנים ובצרורות שלה אם של צונמא הם, הם שמינים, ואם של חרסית הם רזים, והעירותי שם בהערה ג "ח ואם של חרסית הם רזים מובא בתוס' חולין פ"ח ע"א ד"ה כל דבר, וכוונו לדברי התנחומ', ויותר נכון כי לקחו דבריהם מהערוך שהביא בערך חרס את המאמר הזה בשם הילמדנו היו מסתכלים באבנים ובצרורות אם של צנומה הן פירותיה שמינים ואם של חרסית פירותיה רזים:

שאלו אם עדיין איוב קיים. ב"ב דף ט"ו ע"א:

מלמד שלא הלך לשם אלא כלב לבדו. סוטה ל"ד ע"ב:

ולמה נקרא שמו אחימן כו'. לא אדע לכוון דרשתו על שם אחימן. ובתנחומ' שלח אות י"א אחימן שהיה אומר אחי מאן יבא אלי, ועיין בגמ' סוטה ל"ד ע "ב, ועיין תנחומ' שם בהערה מ"ד:

שהיה קשה כשיש. עיין תנחומ' שם וסוטה שם:

למה נקרא שמו תלמי. תנחומא וגמ' שם:

ולמה נקרא שמם ענקים. עיין תנחומ' שם ובהערה מ"ז:

וכי חם שבנה שתיהם כו'. עיין ספרי דברים פיסקא ל"ז, ומובא בילקוט רמז תשמ"ח, תנחומ' אות י"ד, וסוטה ל"ד ע"ב, ומובא במדרש ב"ר פט"ז אות י"ג, ורש"י על התורה:

ויש מפורשים. עיין ספרי שם וילקוט שם:

הוא עץ הגפן אשר האשכול תלוי בה. וכן הביא רש"י:

משקל אשכול ענבים כו'. עיין סוטה ל"ד ע"א, וברש"י שם, ובלקח טוב:

ד"א. עיין תנחומ' אות ט"ו, וסוטה שם, ורש"י על התורה, ולקח טוב:

וספרו בשבחה תחלה. תנחומ' נשא אות י"ז:

ולכך הזכירו את עמלק. תנחומ' אות י"ח, וילקוט רמז תשמ"ג בשם התנחומ', ומובא במדרש במ"ר פט"ז אות י"ח:

ומה הזכירם. תנחומ' שם:

וכי מה כוחו של כלב שיכול הוא להשתיק את העם על משה עיין סוטה ל"ה ע"א. ותנחומ' שלח אות י"ט, וילקוט שם, ובמ"ר פט"ז אות י"ט, וברש"י על התורה:

מלמד שעל הקב"ה אמרו דבר זה. סוטה שם, ורש"י על התורה:

לפי שכל עיר ועיר. עיין סוטה שם, ורש"י על התורה:

מלמד שהיו גבוהים בקומה. וכן רש"י הביא וז"ל אנשי מדות גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה כגון גלית גבהו שש אמות וזרת:

ולמה נקרא שמם נפילים לפי שהיו מלאכים שנפלו ממקום קדושתם מן השמים. וכן רש"י הביא וז"ל הנפילים ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש:

ומעשה היה עיין סוטה ל"ה ע"א: