מה לקח מקח רע לעצמו לקח. סנהדרין ק"ט ע"ב:

ד"א לשון מריבה. תנחומ' קרח אות ה', ותנחומא הנדפס מכבר אות ב', ובמ"ר פי"ח אות ג' וילקוט ריש קרח בשם התנחומ':

קרח מלמד שנעשה קרחה בישראל כו'. סנהדרין שם:

ולמה לא חשב בן יעקב. סנהדרין שם, ותנחומ' קרח אות ז', ובמדרש במ"ר פי"ח אות ה', ורש"י על התורה:

ובאיזה מקום נכתב שמו בעת שנתייחסו על הדוכן שם כתיבבן יעקב. תנחומ' ובמ"ר שם, והכוונה שם כתיב בן יעקב, בתנחומ' שם מובא הכתוב בן אסיר בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל (דה"י ו' כ"ב כ"ג), ועיין בתנחומא שם הערה ל"ו:

ודתן ואבירם כמה דתימר כו'. בגמרא סנהדרין ק"ט ע"ב נמצא הדרשא בסגנון אחר דתן על שעבד על דת אל, אבירם שאיבר עצמו מלעשות תשובה, ואון שישב באנינות, פלת שנעשו לו פלאות, בן ראובן בן שראה והבין, וע"ש בפירש"י:

ועליה נאמר. סנהדרין ק"י ע"א:

שאמרה לאון בעלה. עיין סנהדרין ק"ט סע"ב, ושם הוא בלשון ארמי, וקצת בסגנון אחר:

מכאן דמשדרינן שלוחא מבי דינא. המאמר הזה הוא במ"ק ט"ז ע"א אמר רבא מנלן דמשדרינן שליחא מבי דינא, דכתיב וישלח משה לקרא לדתן ואבירם, ומנלן דמזמנינן לדינא, דכתיב ויאמר משה אל קרח אלה וכל עדתך, לקמי' גברא רבא, דכתיב לפני ה', את ופלניא, דכתיב אתה והם ואהרן, דקבעינן זמנא, דכתיב מחר:

זו אשתו של קרח שבשעה שהעבירו כל הלוים וכו'. עיין סנהדרין ק"י ע"א, והמקור אשר שאב המחבר לא מצאתי:

ומאין האמין לאשתו כו'. עיין תנחומ' קרח אות ג', גם בנדפס מכבר, ובמדרש במ"ר פי"ח אות ב', ורש"י על התורה,

ולמה נסמכה פרשה זו לפרשת ציצית כו'. תנחומ' קרח אות ד', ובנדפס מכבר אות ב', ובמ"ר פי"ח אות ג', והמאמר נשנה בירושלמי סנהדרין פ"י ה"א (דף כ"ז ע"ד), ומובא בסגנון אחר פי"א ע"ש, ועיין בתנחומ' בהערות:

אתה מלך כו'. בתנחומ' אות ו' מיד התחילו שונאי משה להתגרות בו את ישראל ואמרו משה מלך ואהרן אחיו כהן גדול ובניו סגני כהונה כו', ורש"י על התורה הביא וז"ל: אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה וכו':

אמר משה שעת שכרות הוא. תנחומ' קרח אות י', ובנדפס מכבר אות ה', ומובא בילקוט רמז תש"נ בשם התנחו', ונשנה במדרש במ"ר פי"ח אות ז', ורש"י על התורה, ועיין מזרחי:

מכאן שהכשילם פיהם שעתידים לירד ירידה שלא יעלו עוד. תנחומ' קרח אות ט"ו, וע"ש הערה ס"ג, וכן הביא רש"י פיהם הכשילם שאין להם אלא ירידה:

ועליהם אמרו אוי לרשע אוי לשכנו. תנחומ' קרח אות ח', נגעים פי"ב, ספרא מצורע, אבות דר"נ פ"ט, במ"ר פ"נ, ילקוט במדבר רמז תרפ"ו, סוכה נ"ו ע"ב, ורש"י על התורה ט"ז א':

לפי ששבטו של ראובן עיין תנחומ' שם, ורש"י שם:

ד"א על יוצאי מצרים נאמר. עיין תנחומ' קרח אות ט"ז:

אותו חלק. תנחומ' שם אות י"ח, ורש"י על התורה:

לא חמור לקחתי מהם כאשר הלכתי למצרים. עיין תנחומ' אות י"ט, ומובא בילקוט רמז תש"נ, ובילקוט שמואל רמז קי"א, ובמ"ר שם אות י', שמ"ר ריש פ"ד, אגדת שמואל פי"ד, ועיין ברש"י על התורה: (כא) ומתרגמינן טעונים. בת"א על נושאים תרגם טעונין, ועל נשאות טעינן:

אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מלך בשר ודם. תנחומ' קרח אות י"ט, ובנדפס מכבר אות ז', ורש"י על התורה:

מחרפים כמו שנאמר בגלית ויתיצב וגו'. תנחומ' קרח אות כ"ב, ומובא בילקוט רמז תשנ"ב בשם התנחומא, וכן מובא במדרש במ"ר, וכן הביא רש"י יצאו נצבים בקומה זקופה לחרף ולגדף, כמו ויתיצב ארבעים יום דגלית:

אלא לקרובי פומא דארעא בגמ' סנהדרין ק"י ע"א אלא לקרובי פיתחא, פירש"י שיקרב פתחא של גיהנם ותפתח הארץ במקום שהם:

ד"א אם נברא פתח לגהינם. עיין גמרא שם:

קרח היה מן השרופים ומן הבלועים. גמרא שם, ועיין תנחומ' אות כ"ג ובהערות: