לפי שיש לבעל דין לטעון כו', עיין פסיקתא פיסקא פרה, ותנחומ' חקת אות ד' ובהערות שלי:

שנאמר אמרה ה' צרופה יותר נכון שצ"ל אמרות ה' אמרות טהורות מזוקק שבעתים, עיין בפסיקתא שם, ובתנחומא אות ה':

ומה צוה הקב"ה להביא פרה אדומה לכפר על מעשה העגל כו'. כל זה מובא ברש"י בשם ר' משה הדרשן:

ד"א תמימה שיהא האודם תמים שאם הי' בה שתי שערות כו'. פרה פ"ב מ"ה:

לכך היו ההזיות שבעה. עיין תנחומא חקת אות ט', וע"ש הערה קל"ב, ובפסיקתא פרה (ל"ג ע"א) ובהערה נ"ה:

ושנינו כל המתעסקין. פרה פ"ד מ"ד, חולין כ"ט ע"ב, ותנחומא חקת אות ד':

הרי מ"ט כנגד פרשה פרה שהיא מזוקקת שבעתים שהם מ"ט. עיין פסיקתא שם (ל"א ע"א) הדרשה על מזוקק שבעתים (תהלים י"ב ז') היו יודעים לדרוש את התורה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא, וע"ש בהערה כ"ז כ"ח, ודורש שבעתים ז' פעמים ז' שהם מ"ט ע"ש:

והמשליך היה מראה לכל ואומר שלשה פעמים, פרה פ"ג מ"י:

ומטמטין היו הכהן השורף את הפרה, פרה פ"ג מ"ז, וזבחים כ"א ע"א:

לכך היו חצרות בירושלים. פרה פ"ג מ"ב, סוכה כ"א ע"א, זבחים קי"ג ע"א:

ולכך היה הכהן המביא את הפרה עושה כבש. פרה פ"ג מ"ו:

אין התורה מתקיימת. ברכות ס"ג ע"ב:

איזה כלי אתה מוצא שאינו מטמא. חולין כ"ה ע"א, ורש"י על התורה:

עצם מטמא כשעורה. עיין ספרי חקת פיסקא קכ"ז:

ולמה נסמכה. מ"ק כ"ח ע"א, ורש"י עה"ת כ' א':

ומרים מתה בנשיקה. שם שם: