Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Numbers
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא אותו הרשע הלך בשתי פעמים. וכן הביא רש"י ולא הלך בפעם כפעם כאשר עשה שתי פעמים:
אמר אזכיר מעשה העגל שעשו במדבר. רש"י הביא וז"ל וישת אל המדבר פניו כתרגומו, והעיר על זה הרמב"ן כי היה הרב מתרגם בו ושוי למדברא דעברו ביה בני ישראל עגלא אנפוהי, ואין כן בנוסחאות מדוקדקות מתרגומו של אונקלוס אבל הוא כתוב בקצת שהוגה בהן מן הת"י עכ"ל: ועיין בזכור לאברהם לידידי הרב החכם הגדול מהר"א בערלינר שהעיר כי הרשד"ל באוהב גר הביא כי בדפוסים ישנים הנוסח בת"א לעגלא דעבדו ישראל במדברא אפוהי, ולפי הנראה לזה כוון המחבר:
כשראה שלא היה יכול לקללם ביקש להזיקם בעין הרע. וכן רש"י הביא ביקש להכניס בהם עין רעה:
שהיה כל שבט ושבט שוכן לשבטיו לבד, שלא היו הכל שוכנים מעורבבים. וזה הביא גם רש"H ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין:
בלעם ובלק לא היו הגונים אלא שניהם מנה בן פרס. במדרש קהלת פ"ב בפסוק וגדלתי והוספתי איתא ארבעה נקראו מנה בן פרס, און בן פלת, בנו צפור, בנו בעור, וחזקיה, וכן בתנחומא בלק אות כ"א, ובנדפס מכבר אות י"ג שניהם היו מנה בן פרס שהיו עושים עצמם גדולים מאבותיהם, והעירותי שם בהערה קכ"ט וכן בגמרא תענית כ"א ע"ב מוטב יבא מנה בן פרס, ופירשו התוס' כלומר מוטב שיבא גדול בן הדיוט, דפרה לא היה אלא חצי מנה, ועין סנהדרין ק"ה ע"א א"ר יוחנן אביו בנו הוא לו בנביאות, פירש"י שבלעם גדול מאביו היה בנביאות, וכן הביא רש"י על התורה:
מכאן שבלעם סומא באחת מעיניו היה אל תקרי שתום אלא סתום. בגמרא סנהדרין ק"ה ע"א איתא רק בלעם סומא באחת מעיניו היה, שנאמר שתום העין, ופירש"י שם שתום העין פתוח כמו שתומי ניכר כלומר עינו אחת פתוחה מכלל והאחת סתומה והכי נמי מתרגמינן דשפיר חזי, ואית דמפרשי שתום כמו סתום, ולאו מלתא היא. וברש"י על התורה הביא וז"ל יש מפרשים שתום העין פתוח העין כמו שת"א ועל שאמר שתום העין ולא אמר שתום העינים למדנו שסומא באחת מעיניו היה, וכן חכמי התוס' נדה ל' ע"ב ד"ה שתום הביאו וז"ל שתום היא לשון גילוי ופתיחה, כדמתרגמינן דשפיר חזי, וכן בלשון משנה כדי שיסתום ויגוב, והכי דייק שנסתמה עינו מדכתיב שתום העין לשון יחיד:
מלמד שהקב"ה מונה רביעותיהן של ישראל. נדה ל"א ע"א, ומובא ברש"י על התורה:
ד"א שתום העין פתוח העין כמו שאמרה המשנה כדי שישתום ויסתום ויגוף, משנה ע"ז ס"ט ע"א, וכן הביא ר' סעדי' גאון בתשעים מלות בודדות אשר הוצאתי לאור בשם פשר דבר סי' ל"ד. וכן הביא רש"י על התורה. ובתוס' נדה ל' ע"ב ד"ח שתום:
כשהיה רוצה לדבר עמו הקדוש ברוך הוא היה משתטח לארץ כו'. לזה המאמר כוון רש"י וז"ל ומדרשו כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו:
ראה שלא היו פתחיהן. ב"ב ס' ע"א, ורש"י על התורה:
מברכותיו אתה יכול לידע מה היה בלבו לקלל. עיין סנהדרין ק"ה ע"ב:
שהלך עם שרי בלק היה קורא ה' אלהי ואחר שהלך ועבר את פי ה' לא קראו אלהי. כי פה אמר לא אוכל לעבור את פי ה', ולעיל כ"ב י"ח אמר לא אוכל לעבור את פי ה' אלהי. וראיתי ברש"י שהביא וז"ל לעבור את פי ה' כאן לא נאמר אלהים כמו שנאמר בראשונה לפי שידע שנבאש בהקב"ה ונטרד, יש לתקן כאן לא נאמר אלהי:
עשה שווקים. עיין סנהדרין ק"ו ע"א עשה להם קלעים והושב בהם זונות, ועיין בספרי בלק פיסקא קל"א, ובפדר"א פמ"ז, וירושלמי סנהדרין פי"א ה"ב, ובמ"ר אות כ"ג:
אטו דעת בהמתו לא הוה ידע. ברכות ז' ע"א:
ובשעה שעומדין ממטותיהם. עיין ברכות שם, וע"ז דף ד' ע"ב:
אמרו חז"ל ולא קם נביא כמשה כו'. ספרי סוף ברכה:
וגם שלשה דברים. עיין ספרי שם קצת בסגנון אחר:
שהיה מודדים בחבלים והשני חבלים הורג והשלישי מחיה. בכתיב נאמר ויסדר שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות (ש"ב ח' ב'), ורש"י הביא זה על ומחץ פאתי מואב זה דוד שנא' בו השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית וגו':
שנאמר וישם דוד נציבים באדם. תקנתי וישם באדום נציבים כי בקרא נאמר וישם דוד נציבים באדם (ש"ב ח' ו'):
זה משיח בן דוד שנאמר וירד מים עד ים וז"ל רש"י והאביד שריד מעיר החשובה של אדום היא רומי ועל מלך המשיח אמר כן, שנא' וירד מים עד ים, ולא יהי' שריד לבית עשו:
ונדבקת בזרעו של אברהם שנק' איתן האזרחי. ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי (מ"א ה יא) ודרשו בתנחו' חוקת אות י' מאיתן האזרחי זה אברהם שנאמר משכיל לאיתן האזרחי:
אמרו חז"ל בני בניו של יתרו הם ישבו בלשכת הגזית. ספרי בהעלותך פיסקא ע"ח, ומכילתא יתרו סכת' דעמלק בפסוק וישלח משה את חותנו, וסנהדרין ק"ד ע"א וק"ו ע"א, סוטה י"א ע"א:
ומאימתי מתחייב לבער משגלו השבטים. עיין רש"י על התורה כי אף אם אתה עתיד לגלות עם עשרת השבטים כו':
ויסעו בני ישראל. אין כאן מקומו: