הוא היה ברשעתו מתחלתו ועד סופו. ב"ר פל"ז אות ג', אסתר רבה פ"א אות ב', מגילה י"א ע"א:

להודיע כח התשובה שבני קרח בתחלה היו עם אביהם. וכן הביא רש"י וז"ל הם היו בעצה תחלה ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם, ובגמ' סנהדרין ק "י ע"א נאמר רק ובני קרח לא מתו תנא משום רבינו אמו מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו ואמרו שירה, ופירש"י שם נתבצר מלשון עיר בצורה (ישעיהו כ״ז:י׳) התקין להם הקב"ה מקום גבוה שלא העמיקו כל כך בגיהנם ולא מתו:

על שלשה עמודים. במדרש שו"ט מזמור א' אות ט"ו רשב"ג אמר לא היו שלשתן עומדין במקום אחד אלא כל אחד ואחד היה בפני עצמו עומד והיו דומין כשלשה עמודין כו':

אבל חיסר לאוהד כו' וכן חסרו גם משאר שבטים. עיין תנחומא הנדפס מכבר פנחס אות ה', ובמ"ר פכ"א אות ח', וליתא בתנחומ' שלנו ע"ש בהערה ל"ד, ועין רש"י עה"ת כו' י"ג:

ויש אומרים בעת שמת אהרן חזרו ישראל לאחוריהם שמונה מסעות. בירושלמי יומא פ"א ה"א (ל"ח ע"ב) בקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחוריהם שמונה מסעות, ועיין רש"י על התורה שהביא את הירושלמי.

והרגו מהם שבעה בתי אבות ואלו הם. וכן רש"י הביא והרגו מהם שבע משפחות, בירושלמי שם הגירסא שמונה משפחות, ועיין בזכור לאברהם בהערותיו על רש"י:

אהוד וישוה עיין בזכור לאברהם שם שצ"ל ברש"י וכן ישוה. וכן תראה מדברי המחבר שלפנינו, ועין ביפה מראה בירושלמי, ובמזרחי על התורה:

וכי במוסרה מת אהרן. ירושלמי שם, וברש"י על התורה:

שבעה היו כשירדו למצרם. צפיון חגי שוני ואצבון ערי וארודי ואראלי וכן מנאם כן במקום ואצבון נאמר כאן אזני.

ויוב ושמרו וכן מנאם כאן. כאן נאמר ישוב במקום יוב:

והלא עשרה בנים היו לבנימין כשירד למצרים. זה הביא רש"י בשם ר' משה הדרשן:

ודע שאחירם האמור כאן הוא אחי האמור להלן. ר"ל אחירם הנאמר בפסוק ל"ח הוא הוא אחי האמור להלן ר"ל בבראשית מ"ו כ"א: וזה מובא גם ברש"י:

ושפיפם האמור כאן הוא מפים האמור להלן. ר"ל שפיפם הנאמר בפסוק ל"ט הוא מפים לעיל בראשית מ"ו כ"א, וזה מובא גם ברש"י:

אלא מכאן אתה למד שמעוברת יצאה מהם כשירד בלע אביהם למצרים. זה הביא רש"י בשם רבי משה הדרשן:

לדן לא היה אלא בן אחד והוריד למצרים ושמו חושים. כאן נאמר שוחם. ובבראשית מ"ו כ"ג נאמר ובני דן חושים, וכן רש"י הביא לשוחם הוא חושים:

כחושים של קנים. בגמ' ב"ב קמ"ג ע"ב ובני דן חושים שהיו מרובין כחושים של קנה, ופירש הרשב"ם כחושים של קנה שגדילים הרבה ביחד:

ד"א ולמה נקרא חושים שהיה שחור בגופו. תקנתי ולמה נקרא חושים שוחם שהיה שחור בגופו, כי שחום פי' שחור עיין ערוך ערך שחם:

והיה כבד אוזן. בגמ' סוטה י"ג ע"א חושים בריה דדן יקירן ליה אודניה, פירש רש"י כבדו אזניו משמוע, ועיין ב"ר פצ"ג אות ח', ושאג יהודה בקול גדול והלך קולו ד' מאות פרסה עד ששמע חושים בן דן:

ומפני מה מחשב לכל בתי אבות ה' בראשם ויו"ד בסופם כו'. זה הביא גם רש"י (כ"ו ה') ולקח דבריו מדברי רבי משה הדרשן שהביא שלשה פעמים בפרשה. ועין בפסיקת, דר"כ פיסקא ויהי בשלח ודף פ"ב ע"ב ופ"ג ע"א תמצא קצת מדרשא הלזו. וע"ש בהערות שלי:

ומפני מה חשבו לשרה שעדיין היתה בחיים. וכן הביא רש"י לפי שהיתה קיימת בחייה מנאה כאן, ועיין סוטה י"ג ע"א סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, ועיין פסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח (דף פ' ע"א):

עשו מן הארץ י"ב חלקים בכתב י"ב שבטים וכתבו שמותם בי"ב פתקין. ב"ב קכ"ב ע"א. ורש"י על התורה:

סבורים אתם שחלקו הארץ, עיין בגמ' שם, ובספרי פנחס פיסקא קל"ב, ורש"י על התורה:

עתה חמשים וחמש משפחות היו השבטים וט' משפחות היו שבט לוי עם משפחת עמרם. תקנתי ושבע משפחות ושמונה משפחות היו שבט לוי, ורש"י בפסוק ל"ו הביא וז"ל מדברי רמ"ה שהביא שלשה פעמים בפרשה זו. ועיין בפסיקתא דר"כ פיסקא ויהי בשלח ודף פ"ב ע"ב ופ"ג ע"א תמצא קצת מדרשא הלזו, וע"ש בהערות שלי:

לידתה היתה בין החומות. סוטה י"ב ע"א, ועיין רש"י על התורה: