Notes and Corrections on Midrash Aggadah, Numbers
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זש"ה לכן אנשי לבב שמעו לי. בפסיקתא דר"כ פסקא שמעו (קט"ז ע"ב) מתחיל הפיסקא על הכתוב שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמי' ב' ה') זש"ה לכן אני לבב שמעו לי, והמאמר בכל המסעות שהחזיר אותם הוסיף מדיליה, ואח"כ מה שהביא אמרו רבותינו הוא ג"כ מפסיקת' שם, ועיין בפסיקת' בהערות שלי:
אמרו רבותינו ר' עזרי' ור' יודה בר סימון בשם ר' שמעון בר ר' יצחק. בפסיקת' ר' עזרי' ור' יונתן בר חגי בש"ר שמשואל בר רב יצחק, והמאמר הזה נשנה במדרש ב"ר פע"ד אות י', ושם הנוסחא ר' עזריה בש"ר חגי ור' יצחק בר מרון ותני לה בשם ר' חנינא בר יצחק, וכן מובא בילקוט תורה רמז ק"ל, וילקוט שמואל רמ קכ"ט, וכן נשנה במדרש שמואל סוף פכ"ב, ושם הגירסא ר' זכרי' ור' יונתן בר חגי:
ואמר ר' סימא. בפסיקת' א"ר סימון:
ואמר שמעו דבר ה' ארבעה שומעין הן. בפסיקתא שם מובא זה על הכתוב ושומע לי ישכון בטח (משלי א' ל"ג):
ד"א ולא שמעו אלי ומה היו ענשם. זה ליתא בפסיקתא:
א"ר לוי. פסיקת' שם, וע"ש הערה י"א:
מה הקנקן הזה כשהוא מלא מים כל הכלים האחרים ממלאין ממנו. בפסיקתא הגירסא מה הקנקן הזה כשהוא מלא כלים אתה מעשין תחתיה וכלם מרגישין כן הטו אזנכם ולכו אלי וגו'. אבל במדרש דברים רבה ריש האזינו, ובילקוט ישעי' סוף רמז שמ"א, הגירס' מה קנקן הזה כלים נתונים עליו ואתה נותן מוגמר תחתיו וכולם מרגישים כך רמ"ח איברים של אדם ע"י האוזן כולם חיים.
אמר רב למה הדבר דומה. לא מצאתי המקור:
וכיון שלא שמעו אמר להם ירמיה שמעו דבר ה'. פסיקתא שם (קי"ז ע"ב):
ישמעון אודניכון עד דלא ישמעון גרמיכם. בפסיקתא שם שמעו אזניכם עד שלא תשמעו גופיכם ישמעו גופיכם עד דלא ישמען גרמיכם:
וכיון שלא שמעו וחפאו דברים. זה הוא מאמר אחר וליתא בפסיקתא:
אמר ר' יהודה כל מי שהוא עוזב את הקב"ה. לא מצאתי המקור:
א"ר שמואל משל למטרונא שהיה לה שני שושבינין. בפסיקתא שם, ובילקוט ירמיה רמז רס"ה בשם הפסיקתא, ובפסיקתא הגירסא אמר ר' לוי משל למטרונא שהי' לה שני שושבינין:
אמר ר' לוי אמוץ ואמציה פסיקתא שם:
אמר ר' לוי משל למטרונא. פסיקתא שם:
ר' אבין ור' חייא. פסיקתא שם:
כה אמר ה' מה מצאו רבותיכם בי עול. פסיקתא שם:
וכן ישראל הי' להם לשמור דרכי ה'. הוא סיום המחבר:
אתה מוצא מ"ב מסעות כו'. עיין רש"י (מסעי ל"ג א') שהביא זה בשם יסודו של רבי משה הדרשן:
שלכך נקרא רתמה על שם הארץ שהוציא דבה. מובא ברש"י פסוק י"ח, וע"ש מה שכתב הרב החכם הגדול מהר"א בערלינר בספרו זכור לאברהם:
מכאן שבנשיקה מת. ב"ב י"ז ע"א, ורש"י על התורה:
היו שלשה פרסאות, עיין עירובין נ"ה ע"ב: