ולמה כתוב תחלה ברכת כהנים ואח"כ הקמת המשכן משל למלך וכו'. מובא בפסיקת' רבתי פ"ה פסקא ויהי ביום כלות משה ד"א ויהי ביום כלות משה מה כתיב למעלה מן הענין ברכת כהנים יברכך ה' א"ר יהושע דסבנין למה הדבר דומה כו', והובא במדרש במ"ר פי"ב אות ד', ונובע מן הפסיקת' רבתי, והמדפיס מן מנטובה הוסיף אל התנחומ' הנדפס מכבר בפרשת נשא מאמרים גדולים [עיין מבוא צד פ"ז] והוסיף גם אות י"ז, ולקח מן הרבתי ע"ש במבוא:

ובמעשה המשכן נישואין היה ועל זה נאמר צאינה וראינה. עיין פסיקת' דר"כ פ"א פיסקא ויהיה ביום כלות ובהערה מ"ב, גם בהערה פ"ו פ"ז:

מטקוסאות היו שלא היו חסרים כלום. ספרי נשא פיסק' מ"ה, במ"ר פי"ב אות י"ז, ועיין מה שהעירותי בפסיקת' פיסקא ויהיה ביום כלות הערה קמ"ג:

לפני המשכן הקריבום שלא רצה משה לקבלם. ספרי פיסקא מ"ה, במ"ר פי"ב אות י"ח, ורש"י עה"ת:

ועדיין לא היה משה יודע. ספרי פיסקא מ"ז, במ"ר פי"ב אות כ"א, ורש"י עה"ת:

לים כתיב. אין הכוונה כי בקרא כתיב לים חסר וי"ו רק קרי ביה לים:

לאותו שקדש שמי תחלה שירד תחלה בים. עיין סוטה ל"ו סע"ב ול"ז ע"א, ועיין במ"ר סוף פי"ב, ופי"ג אות ז', למה נקרא שמו נחשון:

ראש חדש ניסן היה ואחד בשבת היה. שבת פ"ז ע"ב, סדר עולם פ"ז, פסיקת' רבתי פ"ז פיסקא ויהי המקריב, במ"ר פי"ג אות ו':

ולמה נאמר בכולם קרבנו ובנחשון שהיה ראשון נאמר וקרבנו כאלו הוא כופל לאחרים שהוא לכל אחד ואחד ראשון. מבואר יותר בפסיקת' רבתי סו, פ"ז פיזקא ויהי המקריב, ובמ"ר פי"ג אות ח', אמר ר' חלבו בכל השבטים כתיב קרבנו ובנשיא יהודה כתיב וקרבנו אתמהה הוא הקריב ראשון ואמר וקרבנו, לא היה צריך לומר כן אלא הראשון קרבנו והאחרונים וקרבנו למה כן, א"ר ברכי' הכהן ברבי בשביל יהודה שהקריב ראשון שאם בא להתגאות על אחיו ולומר אני מכובד מכם שאני הקרבתי תחלה הם משיבים אותו ואומרים לו אתה הוא שהקרבת אחרון לכך כתיב וקרבנו, עשה אותך טפלה לאחיך, ועיין חזית פ"ד פסוק כלך יפה:

א"ר פנחס בן יאיר בנתנאל בן צוער השיא לנשיאים העצה הזו. רש"י בפירושו על התורה נשא ז' י"ח הביא כל המאמר, וכתב וביסודו של ר' משה הדרשן מצאתי אמר ר' פנחס בן יאיר נתנאל בן צוער השיאן עצה זו כו', ואחר כך סיים בסוף פסוק כ "ג "עד כאן ביסודו של ר' משה הדרשן" ומה שהביא המחבר "א"ר פנחס בן יאיר" אין ספק אצלי שהיה לפניו מדרש אחד אשר מתייחס לר' פנחס בן יאיר, והיה גם לפני המסדר מן מדרש במ"ר והביא איזה מאמרים בשמו, כמו נשא פי"ג אות י', ד"א וקרבנו א"ר פנחס בן יאיר למה בכל קרבנות הנשיאים כתיב קרבנו עתדים חסר ובנחשון כתיב וקרבנו עתודים מלאים. וקרבנו למה וי"ו כנגד וי"ו דברים שנתחדשו באותו היום. והמאמר הזה נמצא בקצת שינויים במדרש תדשא פרק י', וכן עוד שם במדרש במ"ר פי"ג אות ט"ז הקריב את קרבנו א"ר פנחס בן יאיר למה הוסיף הקרב וחסר יו"ד אלא כנגד פרה אדומה כו', והוא ג"כ במדרש תדשא פי. וכן במדרש במ"ר פי"ד אות י"ב ר' פנחס בן יאיר אמר כנגד הדורות שהיו מאדם הראשון ועד המשכן כו' לפנינו במדרש תדשא פ"י נמצא רק התחלת המאמר קרבנו קערת כסף היא נעשית כנגד אדם הראשון וכל השאר חסר, עוד שם א"ר פנחס שני אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם שבעים פסוקים הנחש והמן וכו' לתכלית שבעים נתלה על חמשים, והוא ג"כ במדרש תדשא פ"י, ונמצא עוד במדרש במ"ר דרשות אשר אין ספק שנובעים מן המדרש תדשא וסר לפנינו במדרש תדשא אשר הוציא לאור ידידי הרב החוקר הגדול מהר"א יעללינעק בבית המדרש ח"ג וע"ש בהקדמתו, ובמאמר הזה אשר לפנינו ואשר הביא רש"י בשמו נמצא ג"כ איזה דרשות במדרש תדשא ואיזה מהם מובאים במדרש במ"ר כמו כנגד אדם הראשון שחשבון אותיותיו של קערת כסף עולה בגימטרי' תתק"ל ולפנינו במדרש תדשא נמצא רק התחלת המאמר והיא נעשית כנגד אדם הראשון והשאר חסר. ועיין במ"ר פי"ד ריש אות ב' מבואר באורך: עוד לפנינו שלשים ומאה משקלה שלא העמיד תולדות של קיום עד ק"ל שנה מבואר ג"כ במדרש במ"ר פי"ד אות י"ב. וגם מה שסיים לפנינו לכך נקרא שמו שת שממנו הושתת העולם כי הבל וקין נטרדו מן העולם נמצא גם במדרש במ"ר שם: עוד לפנינו שבעים שקל כנגד שבעים אומות שיצא ממנו והוא במדרש תדשא פ"י גם במדרש במ"ר שם פי"ד אות י"ב. עוד לפנינו עשרה זהב כנגד עשרת הדברות נמצא במדרש תדשא פ"י ובמ"ר פי"ד אות י"ב ושם חושב עוד הרבה אשר מספרם עשרה. וכן מובא בילקוט נשא רמז תשי"ד בשם הילמדנו: עוד לפנינו מלאה קטרת שבאלו עשרה דברות יש בהם תרי"ג מצות כנגד הקטרת לבד הקו"ף שהוא מתחלף בא"ת ב"ש ג"ר ד"ק. נמצא גם במדרש במ"ר פי"ג: עוד לפנינו פר אחד כנגד אברהם כו' הוא במדרש תדשא פ"י ומדרש במ"ר פי"ג אות י"ד. ומובא בילקוט נשא רמז תשי"ד בשם הילמדנו: עוד לפנינו שעיר עזים לכפר על מכירת יוסף כו'. הוא במדרש תדשא פ"י ובמדרש במ"ר פי"ג אות י"ד: עוד לפנינו ולזבח השלמים בקר שנים כנגד משה ואהרן. מדרש תדשא פ"י. אולם במדרש במ"ר נאמר אלו דוד ושלמה כו' רק בפי"ג אות כ': ביום הששי נשיא לבני גד. הביא ד"א כנגד משה ואהרן. וכן לפנינו אלים ששים כנגד ששים רבוא כ"ה במדרש במ"ר פי"ד אות י"ח: עוד לפנינו ד"א אלים חמשה וגו'. כנגד חמשה חומשי תורה. וכן הוא במדרש במ"ר פי"ג אות ט"ז: עוד לפנינו ד"א אלים חמשה ועתודים חמשה וכבשים חמשה הרי ט"ו כנגד ט"ו בניסן. הוא גם במ"ר סוף פי"ג:

ולמה נשתנה נתנאל שכתוב בו הקריב. ספרי פסקא נ"ב, ובמ"ר פי"ג אות ט"ו, וילקוט נשא רמז תשט"ו בסגנון אחר קצת, ועיין תנחו' אות כ"ב, ובתנחומ' הנדפס מכבר אות י"ד. ועיין רש"י על התורה (נשא ז' י"ח):

ד"א למה כפל בו הקריב. עיין ספרי פיסקא נ"ב, ובמ"ר שם, ולקח טוב, ועיין ברש"י על התורה שם:

לכפר על קבר התהום. ספרי פיסקא נ"א, במ"ר פי"ג אות י"ג, ורש"י על התורה (פסוק ט"ז), ועיין רש"י סוכה כ"א ע"א ד"ה מפני קבר התהום, ועיין בלקח טוב:

ובזכות שהיה יוסף משמר את השבת עד שלא ניתנה עיין תנחומ' נשא אות ל"ג, ובהערה קפ"ז וקפ"ח:

ואתן ביד בן בנך יהושע את יריחו בשבת עיין תנחומ' נשא אות ל"א ובהערה קע"א:

למה חזר הכתוב וכפל על הכלים משקלם. עיין ספרי פיסקא נ"ד, ועיין במ"ר פי"ד אות י"ד, וברש"י עה"ת:

הרי אלו מיעוטין ומה מיעוט אהרן בכל הדברות שבתורה ספרי נשא פיסקא נ"ח, ובספרא ריש ויקר' פרק ב' ר' יהודה בן בתירה אומר הרי שלשה עשר מיעוטים מיעט אהרן מכל דברות שבתורה, וכן מובא במדרש במ"ר פי"ד אות י"ט, ושם חושב, כל הי"ג וכן מובא בלק"ט:

יכול מעל הכפורת. במ"ר סוף נשא בשם ר"ע: