Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במסכתא סנהדרין. דף ע״ב ע״א.
מיכן אתה למד. מכילתא פרשה י״ג. וילקוט רמז שמ״ב.
כלומר אם ברור לך. מכילתא, סנהדרין ע״ב ע״א ורש״י עה״ת ורש״י בגמרא שם.
חזר על הגנב. עד סוף הפסוק מכילתא וילקוט.
אין מציאה אלא בעדים. מכילתא וילקוט רמז שמ״ג וב״ק ס״ד ע״ב.
כל מקום רשותו. מכילתא וילקוט, ושם הגי׳ אין בידו בכל מקום אלא רשותו, והמלות גג חצירו וקרפיפו הוסיף רבינו עפ״י מאמרם ב״ק ס״ה ריש ע״א וע״ש בתוס׳ ד״ה אין.
להביא את החיה. שם.
ולא מתים. כ״ה במכילתא ובכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ, ורש״י עה״ת.
שבעה גנבים הם. מכילתא וילקוט שם.
המסרב בחבירו לאורחו ואין בלבו לקרותו. כ״ה במכילתא. ובגמ׳ חולין צ״ד ע״א ומס׳ ד״א פ״ח איתא אל יסרהב אדם לחבירו לסעוד אצלו ויודע בו שאינו סועד. פירש״י לא יסרהב לא יפציר בו הואיל ויודע שלא יעשה משום דגונב דעתו להחזיק לו טובה בחנם כסבור שמן הלב מסרהב לו כן.
והמרבה לו בתקרובות. מכילתא וגמרא שם.
והפותח חביותיו. מכילתא. ובגמרא שם איתא ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אלא א״כ הודיע. פירש״י כל חביותיהם מגופות היו וכשבא אדם אצלו פותח לו חבית להשקותו יין חזק ואם מכר חבית לחנוני שלימה ועדיין היא אצלו לא יפתחנה לאורח הבא אצלו, מפני שגונב לבו להחזיק לו טובה חנם כסבור זה זה הפסד גדול נפסד ע״י, שהרי תשאר חבית זו חסרה ותתקלקל יינה וזה ימסרנה מיד לחנוני שמכרו לו. אלא א״כ הודיעו פי׳ מכרתיה לחנוני ואיני נפסד.
מפני שאמרו אינו מקבל נכל. כ״ה גם בכ״י פ״ב ובכ״י פלארענץ. ובמכילתא הגי׳ שאינו מקבל מכל ור״ל שאינו מקבל תערובות מכל דבר. וגי׳ הילקוט שאינו מקבל מעל.
לפי דעתו של אדם רשע למדנו. במכילתא שם הגי׳ ולא עוד אלא שמעלין עליו שאם היה יכול לגנוב דעת העליונה גונבה.
למעלה מהם גונב נפש מישראל. במכילתא גונב נפש בני אדם.
אבל ישראל שגנב דברי תורה. עי׳ במכילתא שהביא עוד למעלה מהן גנב אסורי הנאה ע״ש. טז. היינו דאמרי אינשי. ברכות ה׳ ע״ב.
על מנת למיקט. הוספתי כמו שהוא בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ. ועיין בבא קמא כ״ז ע״ב, בבא מציעא ס״א ע״ב וספרא קדושים פ״ב.
אינו חייב כו׳ לחייב על זה כו׳. מכילתא פרשה י״ד וילקוט רמז שמ״ד.
זה המבעה שבמשנתינו. ריש ב״ק.
שהאש היתה אוכלת. הוספתי עפ״י כ״י פ״ב וכ״י פלארענץ.
וזה מבעה. ב״ק ב׳ עייב ורש״י עה״ת.
מה כרם שיש בו פירות. מכילתא וילקוט שם.
מיכן אמרו. מכילתא וילקוט ועי׳ ב״ק ג׳ ע״א.
למדנו שאם הגדיש. שם.
שדהו וכרמו של ניזק. ב״קו׳ ע״ב. והיא גי׳ ישרה ועיין במכילתא ובמאיר עין אות ח׳.
נאמר שדה. בגמרא שם.
מלמד שהניזקין. גמרא שם ובמכילתא שם.
בא ללמדך. מכילתא וילקוט רמז שמ״ה.
כדתנן בב״ק עברה נהר. בב״ק דף ס״א ע״א במשנה עברה גדר שהוא גבוה ד׳ אמות או דרך הרבים או נהר פטור. אולם במכילתא שם איתא מכאן אמרו עברה הנהר והדרך והגדר שהוא גבוה עשרה טפחים והזיקה פטור מלשלם.
הכל במשמעו. מכילתא וילקוט.
וכן סואר. שם. ועיין ערוך ערך סוור.
אף האילן במשמע. מכילתא וילקוט ועי׳ ב״ק ס׳ ע״א, ורש״י ותוס׳ ד״ה לרשות.
אפי׳ ליחכה. שם.
לרבות טומטום. שם.
ארבעה כללות היה ר׳ שמעון ב״ר אלעזר אומר. כ״ה הגי׳ בילקוט רמז שמ״ה בשם המכילתא ובגמרא ב״ק י״ד ע״א וירושלמי ב״ק פ״א ה״ב. ולפנינו במכילתא בטעות היה ר׳ ישמעאל אומר.
ועל השור. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובמכילתא הגי׳ ועל השאר ועיין במאיר עין.
ר׳ ישמעאל. מכילתא פט״ו וילקוט רמז שמ״ו.
ד״א כסף מה כלים שנים. שבועות ל״ט ע״ב.
מיכן אמרו. שם מ׳ ע״א.
להביא כל דבר שצריך שמירה. מכילתא ועי׳ ב״מ נ״ז ע״ב.
לפטור הגונב אחר הגנב. שם.
שנמצא. תקנתי שצ״ל שלא נמצא. וכן אם לא נמצא תקנתי שצ״ל אם נמצא, וכ״ה לנכון בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ ובמכילתא וילקוט.
אבל הגזלן. מכילתא וילקוט שם.
אריב״ז. כ״ה בילקוט בשם התנחומא אבל במכילתא ר׳ אומר, ויש להגיה ר׳ יוחנן בן זכאי וכן הגיה הגאון בעל איפת צדק.
במס׳ שבועות. דף מ״ט ע״א.
ואמרינן בב״מ. דף ״ד ע״ב.
מאן אלהים דיינים. עיין ב״ק ס״ג ע״ב.
בשבועה. מכילתא וילקוט רמז שמ״ו.
שהרי נאמר כאן. תקנתי עפ״י כ״י פ״ב וכ״י פלארענץ כי השמיט המעתיק מן בשבועה עד בשבועה, ועי׳ מכילתא שם נאמר כאן שליחת יד ונאמר להלן שליחת יד מה להלן שבועה אף כאן שבועה.
ומה להלן בי״ה. מכילתא שם. ועיין מכילתא פרשה ט״ז שבועת ה׳ תהיה בין שניהם ביו״ד ה״א מכאן אתה דן כל השבועות שבתורה הואיל ונאמרו כל השבועות שבתורה סתם ופרט לך הכתוב באחת מהם שאינה אלא ביו״ד ה״א מכאן לכל שבועות שבתורה שאינו אלא ביו״ד ה״א ע״כ.
ומה להלן על כל דבר פשע אף כאן. צ״ל ומה כאן על כל דבר פשע אף להלן על כל דבר פשע. ונאמר לנכון בכ״י פלארענץ ובמכילתא.
שבית הלל. מכילתא וילקוט. ועיין ב״מ מ״ד ע״א.
כלל. מכילתא וילקוט.
לא בא הכתוב אלא לחלק. עיין מאיר עין אות ל״ב במכילתא שם.
שפלוני אומר. מכילתא וילקוט.
מיכן אמרו עד שיהא ההודאה ממין הטענה. כ״ה גי׳ הילקוט ולפנינו במכילתא עד שתהא הודאה במקצת הטענה, ועיין ב״ק כ״ו ע״ב וברש״י עה״ת ובמאיר עין אות ל״ג.
הרי כאן אחד. מכילתא.
מיכן אמרו דיני ממונות בשלשה. בכ״י פלארענץ חסר מכאן עד דיני ממונות בשלשה במאמר שלאחריו שהשמיט המעתיק.
בפ״ק דסנהדרין. דף ג׳ ע״ב.
חסר וי״ו. עיין מכילתא וסנהדרין שם ובמ״ר סוף פ״ט ועיין באריכות במנחת שי ש״א ב׳ בפסוק אשר ישכבון.
א״ר ישמעאל. כ״ה הגי׳ בילקוט בשם המכילתא. ולפנינו במכילתא ר׳ שמעון אומר. ובגמרא ב״ק ס״ה ע״ב הגי׳ רשב״י אומר.
חייב לשלם. הוספתי כמו שהוא לנכון בכ״י פלארענץ וכ״י פ״ב ובמכילתא.
ד״א. במכילתא לפנינו ליתא למלת ״ד״א״. עיין ב״מ נ״ז ע״ב.
עד שיאמר. מכילתא פרשה ט״ז, וילקוט שם רמז שמ״ו.
לחייב על כל אחד. הוספתי כמו שהוא בכ״י פ״ב ובמכילתא ובילקוט. אולם בכ״י פלארענץ הוא כמו שלפנינו.
ונשבר. כ״ה בכ״י פ״ב גם בילקוט. ובקרא או נשבר ומובא לנכון בכ״י פלארענץ.
ששברתו חיה. מכילתא וילקוט שם.
בב״מ. דף צ״ג ע״ב במשנה.
בעדים. מכילתא וילקוט שם.
הא אם יש עדים. כ״ה גם גי׳ הילקוט, ובמכילתא ובגמרא ב״מ פ״ג ע״א הגי׳ הא יש רואה.
ביו״ד ה״א מכילתא וילקוט ועיין לעיל הערה נ״א.
להוציא את היורשין. מכילתא וילקוט ושבועות מ״ז ע״א.
. מיכן אמרו. שבועות שם וע״ש בפירש״י.
להוציא את שכנגדו. מכילתא וילקוט, ועי׳ מאיר עין אות י״ד.
שלא ישבענו. מכילתא וילקוט. פי׳ אם התובע אינו מבקש שבועה לא ישבענו הדיין.
ר׳ נתן אומר. מכילתא, ונשמט בילקוט.
מה להלן. עיין מכילתא וילקוט.
מיכן אמרו. מכילתא וילקוט.
במס׳ שבועות. דף מ״ד ע״ב ריש כל הנשבעין.
על השבועה. הוספתי וכ״ה לנכון בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ.
אבל אם עבר הזמן. הוספתי וכ״ה לנכון בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ, ועיין שבועות מ״ה ע״ב.
וא״ר נחמן. שבועות שם.
תניא. ב״מ צ״ד ע״ב.
א״ר יוסי ב״ר יאשיה. בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ ר׳ יוסי ב״ר יאשיה אומר וכצ״ל. ובמכילתא רבי יוחנן בר יאשיה ׳ ובילקוט ר׳ אחי בר יאשיה, יש לתקן ר׳ יוסי.
שנטרפה באונס. המלה ״באונס״ ליתא במכילתא. והובא ג״כ ברש״י עה״ת׳ ועיין ב״ק דף י״א ע״א ובתוס׳ ד״ה יביא.
ר׳ נתן. כ״ה גם בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ. אולם במכילתא וילקוט הגי׳ ר׳ יונתן אומר.
עד הטריפה. דרש עד כמו עד בפת״ח ועיין בתרגום יב״ע שהרכיב ב׳ פירושים יחד. ור׳ נתן הי׳ דורש עד הטריפה סמוכים.
ואיזה טריפה. מכילתא וילקוט וע״ש. ושם המאמר מהופך בתחלה נאמר ואי זה טרפה שחייב לשלם ועי׳ רש״י עה״ת.
נתקו הכתוב. מכילתא וילקוט.
מגיד. מכילתא וילקוט.
בפרק השואל. ב״מ צ״ד ע״א.
ותניא. ב״מ צ״ה ע״ב.
אם למדת על נושא שכר שהוא נהנה כו׳. וכ״ה בכ״י פלארענץ והלשון משובש עיין במכילתא וילקוט. ובכ״י פ״ב הגי׳ אם למדתה על נושא שכר שהוא נהנה ומהנה אף שכיר נהנה ומהנה נשבע על האונסין כו׳. וכן עיקר.
אף שכיר. הוספתי כמו שהוא בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ.
להוציא את שנתאלמנה. מכילתא פרשה י״ז.
האירוסין. כן תקנתי וכן הגיה הגאון בעל איפת צדק במכילתא.
המפתה משלם קנס. משנה כתובות ל״ט ע״א.
נאמר כאן. מכילתא וילקוט.
מה להלן נאמר כסף. אף כאן נא׳ כסף. פה טעה המעתיק, כי הי׳ לפניו מה להלן נ׳ כסף אף כאן נ׳ כסף ור״ל מה להלן חמשים כסף אף כאן חמשים כסף. ועשה מן אות נ׳ מלת נאמר. ובכ״י פ״ב מה להלן בכסף אף כאן בכסף גם שם נשתבשה המלה וצ״ל מן להלן נ׳ כסף והמעתיק עשה מן נ׳ כסף מלה אחת בכסף. ועי׳ במכילתא מה להלן חמשים אף כאן חמשים מה להלן בכסף אף כאן בכסף. וע״ש במאיר עין שמחק המלות מה להלן בכסף. וראיתי בכ״י פלארענץ נאמר לנכון מה להלן חמשים כסף אף כאן חמשים כסף.
מלמד שהוא עושה עליו מוהר. מכילתא וילקוט רמז שמ״ז. ועיין רש״י עה״ת. וכן תרגם יב״ע מפרנא ישרו ליה לאתא.
ד״א. מכילתא וילקוט. ועי׳ כתובות כ״ט ע״ב ול״ט ע״א.
מהר ימהרנה י בכ״י פ״ב נוסף מהר ימהרנה לכשיקדשנה יתן ולא בשערי. הפיתוי.
שומעני בין שהאב רוצה. מכילתא וילקוט.
אין לי אלא בזמן. שם.
וכן במס׳ כתובות. דף י׳ ע״א ול״ח ע״ב.
פירושו. הוספת רבינו ועי׳ רש״י בגמרא שם דף י׳ ע״א שכתב וז״ל כסף ישקל במפתה נאמר. כמוהר הבתולות האמור במאנס את הבתולה (דברים כב) קנסו הכתוב נ׳ כסף בשביל מוהר בתוליה. שיהא זה כמוהר הבתולות. הקיש הכתוב קנס המפתה לקנס האונס מה להלן נ׳ אף כאן נ׳ ומה כסף האמור כאן שקלים דכתיב ישקול אף להלן שקלים דלא תימא מעות. ובכ״י פ״ב ובכ״י פלארענץ הגי׳ וכן למדנו במס׳ כתובות שיהא זה כמוהר הבתולות ומוהר הבתולות כזה פירושו שיהא זה כמוהר הבתולות שנ׳ כמוהר הבתולות כסף ישקול למדנו שהם שקלים סלעים אף חמשים כסף שקלים,ומוהר הבתולות כזה חמשים כסף שהרי במוהר הבתולות כתיב כסף ישקל ולא ידענו כמה אבל למדנו שהוא חמשים שהסלע ארבעה דינרין הרי מאתין זוזי לכתובה דאורייתא שהזוז הוא הדינר.
כמהר כמה ר׳. דורש נוטריקון כמהר, כמה ר׳.
אחד האיש. מכילתא וילקוט. סנהדרין ס״ז ע״א. ועיין רש״י עה״ת.
מפני שהנשים. סנהדרין שם.
אלא אמר ר׳ ישמעאל. מכילתא שם. ובסנהדרין הוא בשם ר׳ יוסי הגלילי.
ר׳ אליעזר אומר. במכילתא הגי׳ רבי יוסי הגלילי אומר וכן בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ הגי׳ ר׳ יוסי הגלילי ועי׳ בגמרא שם מובא זה בשם בן עזאי.
מה זה בסקילה. עי׳ רש״י שכתב הא ילפינן לה בהאי פרקין מדמיהם בם, דכתיב בם בפרשת קדושים תהיו, וגמרי לה מאוב וידעוני, דכתיב בם, באבן ירגמו אותם דמיהם בם.
וכן הלכה שהמכשף בסקילה. משנה סנהדרין נ״ג ע״א, וכן הביא הרמב״ם הל׳ עבודת כוכבים פי״א הט״ו המכשף חייב סקילה.
דכתיב ואיש או אשה. עיין סנהדרין נ״ד ע״א.
למה נאמר. מכילתא.
עונש שמענו. מכילתא וילקוט רמז שמ״ח.
סמכו ענין גר לו. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובכ״י פ״ב הגי׳ סמכו ענין לעבודה זרה.
שכל המאנה את הגר. עיין ב״מ נ״ט ע״ב.
ד״א. מכילתא פרשה י״ח, ילקוט רמז שמ״ט, וס׳ והזהיר ס״ט ע״ב.
שלא תאמר. עיין גי׳ אחרת במכילתא וילקוט שם.
ואתה עומד ומתריס כנגדו. וכ״ה בכ״י פלארענץ. ובכ״י פ״ב הגי׳ ועתה. ובמכילתא ואתה מדבר מילין כנגדי, ובילקוט, ואת עומד ומדבר כנגדי.
א״ר אליעזר. מכילתא וס׳ והזהיר. ועיין ב״מ נ״ט סוף ע״ב ומס׳ גרים פ״ד ובמ״ר פ״ח. ועיין ערוך ערך סר.
חביבין הגרים. מכילתא ובמ״ר פ״ח וילקוט ישעי׳ רמז ש״כ.
הנלוים אל ה׳. וכן מובא בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ, ובקרא כתיב על ה׳.
בישראל כתיב ושמרתם את בריתי. במכילתא וילקוט הגי׳ נאמר בישראל ברית שנא׳ והיתה בריתי בבשרכם (בראשית יז) וכן בגרים שנא׳ ומחזיקים בבריתי.
ארבע כיתות. עי׳ מכילתא ובמדבר רבה שם, ואדר״נ פל״ו, ותד״א ח״א פי״ח ובס׳ והזהיר דף ע׳ ע״א.
מזומנות לע״ל. במכילתא הגי׳ שהן עונות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם.
רבה הכתוב נו״ן יתירה. במכילתא לפנינו איתא כך אין לי אלא אלמנה ויתום שאר כל אדם מנין ת״ל לא תענון, דברי ר׳ ישמעאל. והרב בעל ברורי המדות פי׳ דיתורא דנו״ן דריש וכוון לדברי רבינו.
זה שאמרו חז״ל. שבת י״א.
יתום ואלמנה. בכ״י פלארענץ יתום ויתומה.
אחד עינוי מרובה. מכילתא וילקוט רמז שמ״ט.
וכבר היה ר׳ שמעון. שם. ובכ״י פ״ב הגי׳ ר׳ שמעון בן גמליאל. ובכ״י פלארענץ כתוב וכבר היה ר׳ ישמעאל וחסרים המלות ״ר׳ שמעון״ וכן תסר להלן מן אמר לו ר׳ שמעון עד אמר לו ר׳ ישמעאל. ועיין אדר נ? פל״ו ומס׳ שמחות פ״ת.
ושהותו עד שתהא גומע כוסך. כ״ה הגי׳ גם בילקוט רק שם הגי׳ גומר כוסך והנוכחא שלפנינו יותר נכונה. ובמכילתא הגי׳ ועכבתו עד שתהא שותה כוסך.
או נועל סנדלך. כ״ה גם בילקוט ולפנינו במכילתא נוטל סנדלך צ״ל נועל.
וכתיב ואתם קרבו. במכילתא הגי׳ ואומר יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכותו, ולבסוף ואתם קרבו הנה בני עוננה.
כל זמן כו׳ ממהר אני כו׳. מכילתא וילקוט שם.
זה גלות. מכילתא וילקוט.
וחרה וחרה לג״ש. ר״ל נאמר כאן וחרה ונאמר להלן (דברים יא יז) וחרה אף ה׳ בכם.
ממשמע שנאמר. מכילתא וילקוט.
אלא כענין שנאמר. כ״ה הגי׳ במכילתא. אולם בילקוט הגי׳ אלא אלמנות ולא אלמנות כענין שנאמר, ועי׳ בגמרא ב״מ ל״ח ע״ב ועי׳ ברש״י עה״ת.
ותהיין. במקרא ותהיינה.
יתומין ולא יתומין. כ״ה גם הגי׳ בילקוט ועי׳ במכילתא שם.
ר׳ ישמעאל אומר כו׳. כל המאמר הוא במכילתא פרשה י״מ וילקוט רמז שמ״ט וש״נ, ועי׳ ברש״י עה״ת.
בב״מ פרק איזהו נשך דף ע״ה.
זה כסות יום. מכילתא וילקוט רמז שנ״א.
זו טלית. עד סוף הכתוב הוא במכילתא וילקוט שם.
אזהרה. עד סוף הכתוב ג״כ שם.
ודמעה. כ״ה במכילתא. וצ״ל ומלאה וכ״ה בילקוט וכן תיקן בעל אות אמת ובעל זה ינחמנו, וכן העתיקו רש״י ותוס׳ תמורה ד׳ ע״א.
ראשית תרומה ומעשר. צ״ל ראשית תרומה ודמע, וכן הגיהו המפרשים.
להיות פודהו כו׳. עי׳ ברש״י עה״ת.
הקיש בכור. מכילתא.
שלא תאמר תחת אמו ממש. פה חסר וכצ״ל לפי שהוא אומר והיה שבעת ימים תחת אמו (ויקרא כ״ב:כ״ז) שלא תאמר תחת אמו ממש. ת״ל עם אמו מה כאן עם אמו אי׳ להלן עם אמו, וכ״ה במכילתא. ע״ש.
נותנו. הוספתי עפ״י כ״י פ״ב וכ״י פלארענץ.
ר׳ ישמעאל. כל המאמר הוא במכילתא פרשה כ׳ ובילקוט רמז שנ״א ורמז שנ״ב, ובכ״י פלארענץ נשמט המאמר מר׳ ישמעאל, ובמקום איסי בן יהודה מובא שם איסי בן עקיבא: