כל מקום שנאמר לי. תנחומא וילקוט רמז שע״ט.

כי הא דר׳ יוחנן. שבת קי״ג ע״א. ב. מנהגו של עולם. ברכות מ׳ ע״א.

זה בגד העליון. עיין רש״י עה״ת. ג. ת״ר שתי אבנים. סוטה ל״ו ע״א.

אודם אחמר. פטדה עקיק, ברקת זעפרן, נפך כחבלי, ספיר זמורד, יהלום גיאאר, לשם בלטאר, שבו אספר, ואחלמה טיפאג, תרשיש פרתזיג, שהם בוגיר, ישפה מאבצר, כל אלה לשון ערבי הם. אין ספק שדבריו נובעים מתרגום שה״ש בפ׳ ידיו גלילי זהב. ונמצא איזה שינויים. אחמר כ״ה בתרגום שם. וכן מובא במוספי ערך אחמר בשם התרגום. ובדברי המוספי יש לתקן במקום בפסוק לחייו כערוגת הבושם, צ״ל בפסוק ידיו גלילי זהב. והמלה הזאת אחמר היא ערבית וטעמו אדום עי׳ רד״ק בשרשים שרש חמר ועיין כתר כהונה שכתב אחמר אבן יקרה וענינה אדום וכן שמה בלשון ערבי וכן הביא ידידי הרב החוקר הגדול מהר״א יעללינעק במחברתו שפת חכמים. וגם ידידי הבלשן הגדול הרב דר׳ קאהוט בספרו ערוך השלם: עקיק וכן היא בתרגום שה״ש שם. וכן הביא המתורגמן והמוספי את דברי התרגום וגם המלה הזאת עקיק היא ערבית והקבוץ עקאיק והיא אבן קרענעאל, וכן הביא הרב דר׳ יעללינעק במחברתו שם שהיא ערבית. זעפרן. בתרגום שה״ש שם לוי גליף על ברקן ועפרן. פה הביא ב׳ אבנים יחד, ומלת ברקן היא מיותר ויש למחוק מן הספר, והוסיף אחד המעתיקים כמו שמצא בת״א על ברקת ובמקום ועפרן צ״ל זעפרן כמו שהביא לנכון רבינו טוביה, ואין ספק שכן היה לפניו בתרגום והנוסחא שלפנינו בתרגום הטעה את המתורגמן ואחריו בעל המוספי שהביאו המלה בערך עפרן כאולי הוא משמות האבנים. וגם ידידי התכם הכולל דר׳ לעווי בספרו אוצר לשון ארמי ערך עפרן נבוך בזה. והמלה זעפרן היא מלה פרסית זעפראני ********* (געלבער שטיין) וכן נמצא המלה בת״י ויקרא ט״ו י״ט. כחבלי יש לתקן כמו שהוא בתרגום שה״ש כחלי ומובא במתורגמן והמוספי לא הביאה וגם המלה הזאת היא ערבית. זמורד. ובתרגום שה״ש אזמורד המוספי לא הביאה והיא ג״כ מלה ערבית והיא אבן *******. עיין מה שכתבתי בהערות שלי לפסקא שקלים הערה קכ״א ובאשר העירני ידידי הרב החכם והחוקר הנפלא דר׳ קאהוט העתיק כן ר׳ יעקב בן יוסף טאוס בהעתקת התורה בלשון פרסי את אבן ספיר (שמות כח יח). גיאאר. ובתרגום שם גיהר ומובא במוספי ערך גהר בשם התרגום. בעל כתר כהונה כתב בלשון ערבי פי׳ מרגליות והחכם הגדול דר׳ לעווי כתב ג״כ שהיא ערבית. וכן כתב כן ידידי הרב דר׳ יעללינעק וכן הוא דעת ידידי הרב דר׳ קאהוט במכתבו אלי שהמלה פרסית גוהר ופי׳ אבן טוב. בלטאר בתרגום שה״ש שם דן גליף על ברלא המוספי לא הביא את התרגום הזה רק שהם (שמות כח כ) תרג׳ בורלא והוא בת״א וכתב מין אבן טובה בל״י ).******. ורציתי להגיה כן בדברי רבינו טוביה בלקחו הטוב. שצ״ל ברלא בהיפוך האותיות ובהשמטת אות ט׳ אולם כאשר העירני ידידי דר׳ קאהוט יש לקיים גי׳ רבינו טוביה אך בתיקון קטן במקום בלטאר צ״ל לבטאר ובי״ת במקום הברה ארוכה והיא המלה הפרסית לאטאר והיא אבן ***** וכן העתיק ר׳ יעקב בן יוסף טאוס מלת יהלום (שמות שם). אספר וכן הוא בתרגום שה״ש שם והוא בלשון עברי ספיר וגם ביוני ********** וכן בלשון פרסי ******* והוא אבן . טיפאג ובתרגום שה״ש שם טבאג ומובא במוספי ערך טבאג בשם התרגום. וכתב פי׳ מין אבן טובה וכאשר העירני ידידי דר׳ קאהוט טובאז בלשון פרסי ותורקי, וביוני, היא אבן *****׳. פרתזיג. ובתרגום שה״ש שם פרוזג וכן הביא המוספי בשם התרגום בערך פרזג וכן יש לתקן לפנינו ולמחוק אות ת׳ והיא המלה הערבית פירוזג ובלשון פרסי פירוזה והיא אבן *****. וכן העתיק ר׳ יעקב בן יוסף טאוס מלת נפך (שמות שם). בוגיר בתרגום שה״ש שם מריבג והביאה המוספי ולא באר הוראתה וקשה למצוא פתרון, לדעת ידידי דר׳ קאהוט צ״ל בוליר והוא בלשון פרסי אבן ******* ונמצא בהפוך האותיות ברלא. אולם זה לא שוה לי כי במלת בוגיר נמצא האותיות מן מריבג רק במ״ם היתרון. מאבצר. ובתרגום שה״ש אפנטור ומובא במוספי ערך אפנטר וכן רציתי להגיה לפנינו. אולם לדעת ידידי דר׳ קאהוט צ״ל מרבארץ באותיות הפוכות כי מזארץ בלשון פרסי הוראתה פנינים וכן העתיק ר׳ יעקב בן יוסף טאוס מלת תרשיש (שמות כח).

כל אלה לשון ערבי הם. ובכ״י פ״ב חסר כל זה מן אודם אחמר עד כל אלה לשון ערבי הם שהשמיט המעתיק ונמצא גם בכ״י פלארענץ.

ת״ר כיצד היו שואלין באורים ותומים. יומא ע״ג ע״א.

כה אמר ה׳ עלה והצלח. אין זה לשון הכתוב רק ויאמר אליו עלה והצלח (מ״א כב טו) ועין מהרש״א בח״א.

כיצד נעשית. שם ע״ג ע״ב.

ע׳ משמעון. וכן פירש״י שם.

ואין שואלין להדיוט. שם ע״א ע״ב במשנה. י. מיכן אמרו חכמים. יומא ל״ה ע״ב.

המכנסים עד הירכים היו מגיעים. נדה י״ג סע״ב.

כמו פלנייא. בגמרא שם כמין פמילניא והערוך ערך פלניא הביא הגי׳ כמין פלנייא וכתב ס״א פמלניא וע״ש בדברי המוספי ורמ״ל בהערה, ובכ״י פלארענץ בטעות מגיעין כמיפליא. יב. והוא של כלאים. עי׳ יומא י״ב ע״ב ושם ס״ט ע״א.

שש כיתנא. יומא ע״א ע״ב.

כמו שנולדו. עיין ברש״י ובמבאר.

למו נקרא חשן משפט. עיין רש״י עה״ת גם בפסוק ט״ו חשן משפט.

כמו מנטיל הלובשים אנשי צרפת בכ״י פלארענץ כמו מנטיל שלובשין אותו אנשי מקומינו. ועיין במבוא מה שהעירותי בזה.

כמו הם שבעים רמונים ושבעים זגין. עיין זבחים פ״ח ע״ב.

וחלולין היו. עי׳ במבאר עה״ת.

וזה נס גדול היה. עיין במבאר שם.

ויש אומרים. עיין במבאר שם.

אמר רבותינו. סוכה ה׳ ע״א.

ואמרו רבותינו. סוטה מ״ח ע״ב.

כיצד היה עושה. עיין רש״י ורמב״ן ובהמבאר.

שמתרגם שבח כובעיא. פארי המגבעות (שמות לט כח) ת״א וית שבח קובעיא.

והיה שערו נראה. זבחים י״ט ע״א וע״ב.

שלא יסיח דעתו. שבת י״ב ע״א.

במס׳ יומא. דף ע״א ע״ב. כז. אמרו רבותינו. יומא ע״ב ע״ב.

במס׳ נדה. דף י״ג סע״ב.

מלמד. וכן הביא רש״י הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה. ועיין סנהדרין פ״ג ע״ב ותוס׳ ד״ה אין: