Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
זה מזבח הזהב. וכן כתב רש״י להעלות עליו קטור עשן סמים ובברייתא דמלאכת המשכן פי״א ג׳ שמות נקרא לו מזבח הקטרת מזבח הזהב מזבח הפנימי.
זה זר שלישי. עפ״י מאמרם יומא ע״ב ע״ב א״ר יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן השלישי זכה דוד ונוטלו פירש״י זיר של שלחן סימן לכתר מלכות שהשלחן הוא סימן לעושר מלכים.
לפי שאין ישיבה בעזרה. יומא כ״ה ע״א ושם נסמן.
שיהא נתון לפני הפרוכת מבחוץ. עיין ברש״י עה״ת.
וכה״א ותעל משאת העיר השמימה. וכן מובא בכ״י פלארענץ. בקרא והנה עלה כליל העיר השמימה.
כתיב טוב פת חרבה ושלוה. בכ״י כתוב טוב ארוחת ירק ואהבה שם מבית מלא זבחי ריב, הרכיב המעתיק שני כתובים והגהתי טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב ובכ״י פ״ב מתחיל בפסוק כתיב טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו (משלי טו יז) ובכ״י פלארענץ מתתיל ג״כ רק התחלת הכתוב טוב ארוחת ירק ואהבה שם וגו׳, לכן אין ספק שהיה כתוב גם בכ״י שלפנינו התחלת הכתוב והמעתיק סיים בטעות מבית מלא זבחי ריב.
בוא וראה שהזהיר הקב״ה את ישראל. וכן בס׳ והזהיר דף ק״א ע״א מתחיל ריש כי תשא והזהיר הקב״ה את ישראל לשקול שקליהם שנאמר ונתנו איש כופר נפשו. ז. שהרי נאמר בשור. מנחות ק״י ע״א.
תנן התם. שקלים פ״א מ״א.
ומאי משמיעין מכריזין דכתיב ויצו משה ויעבירו קול במחנה. בירושלמי שקלים פ״א ה״א (דף מ״ה ע״ד) איתא מהו משמיעין רב הונא אמר מכריזין המד״א ויתנו קול ביהודה ובירושלים (דה״ב כד ט).
ולמה אמרו באחד באדר. ירושלמי שם.
ועל הכלאים. ירושלמי שם.
ולמה אמרו בשלשה פרקים. ירושלמי שם.
כדי לעשות פרסום לדבר. בירושלמי שם כדי לעשות פומבי לדבר.
ר׳ בשם ר׳ שמעון בר נחמן. בכ״י פ״ב ר׳ בשם ר׳ ישמעאל בר נחמני ובכ״י פלארענץ ר׳ בשם ר׳ שמואל בר נחמן, ובירושלמי שם הגי׳ ר׳ חגי בשם ר׳ שמואל בר נחמן ובילקוט תרומה רמז שס״ג ר׳ שמואל בר נחמני אמר.
ותרומת המשכן. בירושלמי שם סיים דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה זו תרומת אדנים, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי זו תרומת שקלים, וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זו תרומת המשכן ועיין במפרשי הירושלמי וביפה מראה. ובילקוט ריש תרומה ויקחו לי תרומה זו תרומת שקלים חסר שורה שלימה וכצ״ל ויקחו לי תרומה זו [תרומת אדנים מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי זו] תרומת שקלים.
רבי אומר עשר תרומות הן. ברייתא דמלאכת המשכן פרק א׳, ומובא בילקוט ריש תרומה.
תרומה גדולה כו׳. כ״ה גם בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ ובילקוט. רק בילקוט נמנה על סדר אחר, ובמקום תרומת נזיר נאמר שם תרומת שלמים והיא היא, ובברייתא דמלאכת המשכן חושב גם תרומת ח״ל ויהי׳ א״כ י״א במספרם אך הוא הוספה כי תרומת ח״ל הוא רק מדרבנן.
שש מהם ראשונים לכהנים. היינו עד תרומת תודה ועד בכלל. ובילקוט הגי׳ תרומה ותרומת מעשר חלה ובכורים ותרומת שלמים ותרומת תודה ותרומת הארץ לכהנים וללוים ולמקדש ולירושלים, יש לתקן שצ״ל ותרומת תודה [לכהנים] ואח״כ מתחיל ותרומת הארץ וכו׳, ובברייתא דמלאכת המשכן חושב גם ותרומת ח״ל לכהנים היינו מדרבנן כמו שכתבתי לעיל הערה י״ז. ובכ״י פ״ב הגי׳ חמשה הראשונים לבד תרומת הארץ לכהנים וללוים ולנתינים ולמקדש ולירושלים. צ״ל ששה הראשונים לכהנים לבד, ומן תרומת הארץ מוסב למטה לכהנים וללוים וכו׳.
ושמן המשחה. ליתא בברייתא במלאכת המשכן ובילקוט.
ומתקנין את הדרכים. במשנה שקלים שם שהביא בהתחלת המאמר.
ואלו הן צרכי הרבים. ירושלמי שם (דף מ״ו ע״א) וירושלמי מ״ק פ״א ה״ב (דף פ׳ ע״ב).
ומציינין על הקברות. הוא במשנה שם והסיום שהביא רבינו כדי שלא להרבות טומאה בישראל וכדי שלא לטמא כו׳ ליתא בירושלמי.
וכדי שלא לטמא את הטהרות. נשמט בכ״י פ״ב ונמצא לנכון בכ״י פלארענץ.
כדמפורש בב״ב. דף י׳ ע״ב, ועי׳ פסיקתא פסקא שקלים דף י״ב ע״ב.
בשעה שאמר. הוספתי כמו שהוא בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ.
א״ר מאיר. פסיקתא שקלים דף י״ט ע״א, ונשנה בירושלמי שקלים פ״א ה״ו וכן מובא בתנחומא כי תשא ובתנחומא נשא, ומדרש שו״ט מזמור צ״א ובמדרש במ״ר פי״ב, ועי׳ תוס׳ מנחות כ״ט ע״א ד״ה שלשה, ותוס׳ חולין מ״ב ע״א ד״ה זאת.
כמין מטבע של אש. בהערה קמ״ה לפסקא שקלים העירותי עפ״י מאמר זה יסד הקליר בפיוט לפרשת שקלים מעתיק פלוסים צורת מטבע כחז אבי חוזה כו׳. ועיין במפרש במחזורים ישנים שהביא את הפסיקתא. וכן בפיוט אומן בשמעו, כמין מטבע אש הראהו במחזה, וגם בפיוט אל מתנשא והראהו כמין מטבע של אש במחזה ונם הכל יתנו כזה.
ר׳ יהודה ור׳ נחמיה. נשנה בפסיקתא שקלים שם, ובירושלמי שקלים פ״ב ה״ד, ומובא גם בתנחומא תשא, אך בתנחומא מובא בלי שמות האומרים אבל בילקוט בשם התנחומא מובא שמות האומרים בראש.
ר׳ יהודה אומר. וכן ור׳ נחמי׳ אמר, הוספתי כמו שהוא לנכון בכ״י פ״ב ובירושלמי שם. ועי׳ בפסיקתא שם בהערה ק״נ, ובכ״י פלארענץ הגי׳ ר׳ יהודה ור׳ נחמי׳, חד אמר לפי שחטאו בחצי היום לפיכך יתנו מחצית השקל. ע״כ והשאר נשמט.
ר׳ יוחנן בן זכאי, בפסיקתא ובירושלמי ר׳ יהושע בר נחמי׳ אמר בשם ר׳ יוחנן בן זכאי וכן הוא בילקוט כי תשא בשם התנחומא, אולם בתנחומא שלפנינו ר׳ יוחנן אמר.
תנן התם. שקלים פ״ה מ״א.
שהיה נותן חותם. שם משנה ה׳ מי שהוא מבקש נסכים הולך לו אצל יוחנן כו׳.
מפורש במס׳ יומא. ביומא כ״ג ע״א מובא רק המאמר בן ביבאי ממונה על הפקיע לא יותר.
לה׳ שיהא נותן. חוזר ומפרש פסוק י״ב.
לפי שאמר זמרות היו לי חוקיך. עיין סוטה ל״ה ע״א.
והוא הרכיב את הארון על העגלה. דכתיב וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה (ש״ב ו׳ ג) ובדה״א י״ג ז׳ כתיב על עגלה.
היינו דכתיב כי למבראשונה לא אתם פרץ ה׳ פרץ בעוזא. כ״ה גם בכ״י פ״ב. ובכ״י פלארענץ מובא כי למראשונה לא אתכם פרץ ה׳ פרץ בעוזא. ואין זה לשון הכתוב וצ״ל כי למבראשונה לא אתם פרץ ה׳ אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט וגו׳ (דה״א טו יג) והכתוב פרץ ה׳ פרץ בעוזא הוא ש״ב ו׳ ח׳. דה״א י״ג י״א. בש״ב כתיב בעזה, ובד״ה בעזא.
שבתחלה נמנה ישראל בירידתן. בפסיקתא שקלים דף י״ח ע״א בעשרה מקומות נמנו, וכן מובא בתנחומא כי תשא, ובפסיקתא רבתי פ״י סי׳ י״ד, ובמ״ר פ״ב. ורבינו טוביה חושב אלה שנמנו בתורה.
בירידתם לארץ. בפסיקתא ובתנחומא שם הביא הכתוב שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה (דברים י׳ כ״ב).
ובצאתם. בפסיקתא ובתנחומא שם ואחד בעלייתן שנאמר ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה כשש מאות איש (שמות יב לז).
ולצורך שקלי האדנים. בפסיקתא שם ואחד בפרשת כי תשא. ובתנחומא נלקה המאמר הזה בחסר ויתיר וסרוס לכן אתקנהו עפ״י הפסיקתא וכצ״ל ואחד [בפ׳ כי תשא ושנים] בחומש הפקודים. אחד במרגלים [צ״ל בדגלים] ואחד (בימי יהושע) בחלוק הארץ ע״כ. המלות בימי יהושע זמורות זר הם ממעתיק טועה לכן הסגרתים בחחים למען הוציאם חוצה גם מה שכתוב שם בסוף המאמר ״והדין כי תשא ראש״ חוץ למקומו הוא ויש למחקו כי מקומו למעלה כאשר תקנתי, ובילקוט ריש כי תשא בשם התנחומא ג״כ בטעות ואחד במרגלים, אך ואחד בחלוק הארץ הוא לנכון בלי תוספת המלות ״בימי יהושע״ ורבינו טוביה במקום ואחד בפרשת כי תשא הציג ולצורך שקלי האדנים. כוונתו שמנאן כשהתחילו בנדבת המשכן שנתנו כל אחד ואחד מחצית השקל ועלה למאת ככר שנאמר וכסף פקודי העדה מאת ככר (שמות לח כה) ומהן נעשו האדנים שנאמר ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת (שם שם כז) רק מה שהביא רבינו טובי׳ ובדגלים ובחומש הפקודים היא עפ״י גי׳ התנחומא המשובשת שהבאתי. וצ״ל גם בדבריו ושנים בחומש הפקודים אחד בדגלים ואחד בחלוק הארץ. והוא במדבר כ״ו ב׳ בפ׳ פינחס.
השקל שנים זהובים. המאמר הזה הביא רבינו תם בספר הישר סי׳ תק״פ. ומתחיל לקח טוב מחצית השקל בשקל הקודש השקל שנים זהובים עד סוף הסימן הוא מדברי רבינו טוביה. ורבינו תם ציין ״לקח טוב״ וכוונתו להמאמר שלפנינו וקוראו בשם העצמי לקח טוב.
כדתנן. פאה פ״ח מ״ז.
זה בסיס. כתרגומו בסיסיה, מושב מתוקן לכיור.
כמער איש לויות הי׳ לו לכיור כדרך שעשה שלמה. דכתיב כמער איש וליות סביב (מ״א ז׳ ל״ו).
לפי שיש רחיצה בלא ביאה. כ״ה גם בכ״י פלארענץ. ובכ״י פ״ב הגי׳ לפי שיש גישה בלא ביאה והיא הנוסחא הנכונה, עיין זבחים י״ט ע״ב.
כגון שהיה עומד ומשמש כל הלילה. זבחים שם.
כדתנן. סנהדרין פ״ג ע״א.
שאין בו רולס. בכ״י פ״ב וכ״י פלארענץ שאין ב׳ דולס. ולדעתי יש לתקן שצ״ל שאין בו קימס והוא עפ״י מאמרם קה״ר פ״ו בפ׳ יש רעה אשר ראיתי וגם בפ״ט בפ׳ גם זה ראיתי חכמה תחת השמש המערב מים ביין קומוס במור. וזה כוונת רבינו מר דרור שאין בו קומוס ר״ל שיהיה נקי מהזיוף שמזייפין אותו תמיד. אבל עיין בתוספתא ב״ב פ״ו השמן אינו מקבל רליס.
ת״ר שמן המשחה. כריתות ה׳ ע״א.
במס׳ כריתות. שם.
הין שנים עשר לוגין. כריתות ה׳ ע״ב, הוריות י״א ע״ב.
תניא ר׳ יהודה אומר. כריתות שם.
מלמד שהיו שולקין. הוא דעת ר׳ יהודה כריתות ה׳ סוף ע״א הוריות י״א ע״ב.
תני חדא. כריתות ה׳ ע״ב.
ת״ר המפטם. כריתות ה׳ ע״א.
מפורש במסכת כריתות. שם.
כדתנן. כריתות במשנה הראשונה.
תנו רבנן פטום הקטורת. כריתות ו׳ ע״א.
במסכת כריתות. שם.
תנו רבנן קטרת. כריתות שם.
כדתניא. שם והגיה הרי״ב שצ״ל כדתנן.
ממנה. המלה הזאת מחק ב״ש בצד הגמרא שם.
מתרומה חדשה. בגמרא מתרומת הלשכה.
א״ר יוחנן. כריתות ו׳ ע״ב. ובכ״י פלארענץ בטעות א״ר יונתן. וע׳ מדרש חזית פ׳ אשכול הכופר.
א״ר הונא בר ביזנא. כריתות שם. ובכ״י פלארענץ ובגמרא שם הגי׳ א״ר חנה בר ביזנא.
במלח סדומית. כריתות דף ו׳ ע״א.
וי״א. וכן תרגם אונקלום מערב וגם רש״י כתב ממלח כתרגומו מעורב שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה.
ת״ר קטרת היו מחזירין. כריתות ו׳ ע״ב.
בוזרה. בגמרא בזורה ופירש״י מפזרה ובכ״י פ״ב הגי׳ מפזרה ובכ״י פלארענץ נשמטה המלה.
דא״ר יוחנן. שם, ועיין תוס׳ מנחות פ״ז ע״א ד״ה כשם.
היינו דתנן. ריש כריתות.