Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Exodus
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שנקרא טוב. מנחות נ״ג ע״ב, טוב זה הקב״ה.
ומטיב לעבדיו. אלו ישראל שנקראו טובים, מנחות שם.
ד״א ויקהל הוצרכה פרשה זו להיות בקהלה להקהילם כו׳. עי׳ ילקוט ריש ויקהל שהביא בשם מדרש אבכיר רבותינו בעלי הגדה אומרים מתחלת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד אמר הקב״ה עשה לך קהילות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כו׳.
בסדר עולם. פרק ו׳.
אלה ל״ו, דברים תרי, הדברים הוסיף א׳. בגמרא שבת ע׳ ע״א וצ״ז ע״ב, איתא דברים הדברים אלה הדברים אלו שלשים ותשע מלאכות שנאמרו למשה בסיני. ובמכילתא ויקהל רבי אומר להביא ל״ט מלאכות שאמר להם משה על פה. וכתב רש״י בגמרא שם דברים משמע תרי ה׳ לרבות חד הרי שלשה אלה בגימטריא ל״ו, הרי ל״ט, ע״כ. וכן כתב רש״י בגמרא שם דף צ״ז ריש ע״ב ד״ה דברים. ודבריו נובעים מירושלמי שבת פ״ז ה״ב (דף ט׳ סוף ע״ב) ר׳ חנינא דציפורן בשם ר׳ אבהו אל״ף חד למ״ד תלתין ה׳ חמשה. דבר חד, ודברים תרין מיכן לארבעים חסר אחת מלאכות שכתוב בתורה.
ששנו רבותינו במשנתן. שבת ע״ג ע״א.
ת״ר למה נאמרה פרשה זו. מכילתא ויקהל וילקוט ויקהל רמז ר״ח, וע״ש.
בזמן שישראל עושין. מכילתא ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד (שמות כ׳:ט׳) בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע״י אחרים וכשאינן עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע״י עצמן.
שלא יהיו ישראל אומרים. מכילתא.
למה נאמר. מכילתא וילקוט שם ועי׳ שבת ע׳ ע״א.
ד״א לא תבערו אש למה נאמר. עיין במכילתא.
משום ר׳ ישמעאל אומר תלמיד אחד. במכילתא אמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל. והנה לפנינו במכילתא נמצא מאמר אחר בשמו. ורבינו הביא מאמר מר׳ ישמעאל בעצמו ומאמר מתלמיד בשמו כמו שהוא בסנהדרין ל״ה ע״ב ע״ש ובפירש״י.
ואם תאמר והרי נאמר. מכאן עד מלאכת מחשבת חסר בכ״י פלארענץ ואחר סיום וכה״א ובער עליה הכהן עצים מתחיל למדנו שאם מבעיר כו׳.
אלא במה מדליקין. הוספתי כמו שהוא בכ״י פ״ב ובכ״י פלארענץ, והמעתיק השמיט מן לא נחלקו כלל עד לא נחלקו כלל. ובכ״י פ״ב במקום וכל חכמי הדורות נאמר שם וכל חכמי התורה.
וחכמים אומרים מצוה להדליק. בגמרא שבת כ״ה ע״ב איתא הדלקת נר בשבת חובה. עיין לעיל בשלח ט״ז ח׳ ובהערה נ׳ מה שהעירותי שם.
משום שלום ביתו. בשבת כ״ג ע״ב נר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. וכן עוד שם ותזנח משלום נפשי מאי ותזנח משלום נפשי א״ר אבהו זו הדלקת נר בשבת, ופירש״י הדלקת נר בשבת שלא היה לו ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל באפילה. וראיתי בשו״ת הגאונים שערי תשובה סי׳ צ״ב מנין דצריך הדלקת נר בשבת שנאמר וידעת כי שלום אהלך ואין שלום אלא באור שנאמר וירא אלהים את האור כי טוב ע״כ.
ועוד משום שלא יאכל בחשך. כוונת רבינו לרמוז אל הקראים הקדמונים האוסרים להדליק נר בלילי שבתות ויושבים בחשך, ועי׳ לעיל בשלח שם הערה מ״ט.
במה מדליקין. שבת כ׳ ע״ב.
קיחה לשון נטיעה. במחברת מנחם שרש קח כתב וז״ל מחלקה השני קח על מים רבים (יחזקאל יז ה) ענין צמח הוא.
לפיכך הכליל ר׳ אלעזר בן ערך. אבות פ״ב מי״ג ר׳ אלעזר אומר לב טוב.
אלו יריעות התתתונות. עיין שבת כ״ח ע״א ובתוס׳ שם וברש״י עה״ת.
מרנא ורבנא טוביהו. בכ״י פלארענץ כתוב טוביהו ברבי אליעזר אמר, ועיין במבוא.
שנאמר בו מ״ב אתים. מן פסוק ה׳ עד פסוק י״ט נמצא מ״ב פעמים מלת את.
וכנגד מ״ב מסעות. עיין רש״י במדבר ל״ג א׳. ובהערות ותקונים לתשובת הגאונים (נדפסים ע״י חברת מקיצי נרדמים שנה שניה) בדף ב׳ סימן ד׳ העירותי שבהגהות מיימונית הל׳ ס״ת פ״ז ה״י סימן ח׳ הביא וז״ל, במס׳ סופרים יש, מ״ח שיטין צריך להיות בס״ת בכל דף ודף כנגד המסעות ע״כ. אולם לפנינו במס׳ סופרים פ״ב ה״ו הנוסחא בשיטין נותנים טעם כמסעות ארבעים ושנים, וכך הוא הנוסחא הישרה כי בכתוב לא נמצא אלא מ״ב מסעות ולפני הרא״ש והגהות מיימוניות היתה נוסחא מוטעת במס׳ סופרים ארבעים ושמונה.
פירשו רבותינו. שבת ס״ד ע״א.
היינו דמתרגם. גמרא שם. כו. למדנו שאין חכמה לאשה. יומא ס״ו ע״ב. וירושלמי סוטה פ״ג ה״ד.
שטוף בעזים וטווין מן העזים. שבת ע״ד ע״ב צ״ט ע״א ופירש״י קרא קדריש טוו את העזים בגופן של עזים משמע.
יש אומרים. יומא ע״ה ע״א.
גדולה דעה. ברכות ל״ג ע״א.
בין שני שמות. בגמרא שם גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות פירש״י בין שתי אזכרות: