אמרו רבותינו. סדר עולם פ״ז פסיקתא ויהי ביום כלות משה דף ו׳ ע״א, ספרא סוף פ׳ צו, ובירושלמי יומא פ״א ה״א ועיין בפסיקתא שם הערה ק״ז.

תנא אותו היום. סדר עולם פ״ז ספרא ריש שמיני שבת פ״ז ע״ב ובתנחומא סוף פקודי איתא ואותו היום נטל עשרה עטרות כדאיתא בסדר עולם ע״כ. קצר המעתיק בלשונו ורשם מקורו בסדר עולם. ב. ואותו היום. ספרא ריש שמיני מגילה י׳ ע״ב.

מיכן אמרו אין הקב״ה משרה שכינתו. שבת צ״ב ע״א.

ארכו שלמשה י׳ אמות. שבת צ״ב ע״א.

מיכן אמרו. ברכות מ״ב ע״א. ה. שאילו היה עומד ומקריב. זבחים י״ט ע״ב.

מלמד שנעשה לו שביל. עיין רש״י עה״ת שהביא וז״ל ולא יכל משה וגו׳ וכתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם כי שכן עליו הענן אמור מעתה כל זמן שהיה עליו הענן לא היה יכול לבא נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו ע״כ והוא מי״ג מדות פס׳ ח׳.

מלמד שעמוד האש משלים. שבת כ״ג ע״ב. ז. כל אותן ארבעים שנה. ברייתא דמלאכת המשכן, פרק י״ד בשם רשב״י.

ואומר לא יהיה לך השמש. וכן מובא בכ״י פלארענץ ובקרא לא יהיה לך עוד השמש.

והיה לך ה׳ אלהיך. בקרא ליתא אלהיך.

ואני אהיה להם. בכ״י פלארענץ ואני אהיה לך, ובקרא כתיב ואני אהיה לה.

אמרו רבותינו. הוספתי עפ״י כ״י פלארענץ.

אמר רב מעשה בתלמיד אחד. נשנה במדרש שו״ט מזמור צ״ב ושם הג׳ אמר ר׳ תזקיה בש״ר ירמי׳ והסיפור הזה שהביא רבינו מתאמת עם הסיפור המובא בשמ״ר פל״ב ואין ספק שנמצא כן בילמדנו הנאבד אשר בעל המסדר ממדרש שמ״ר שאב משם כי מדרש שמ״ר לא ראה רבינו טוביה ז״ל. ובילקוט משלי רמז תתקס״ד מובא ג״כ כלשון מדרש שמ״ר ונרשם בצדיו ״מדרש״ וכן מובא זה בס׳ והזהיר פקודי ק״ל ע״א ושם במקום אמר רב נאמר אמרו רבותינו וגם בעל המאסף את ס׳ והזהיר שאב זאת מהילמדנו או מהתנחומא עצמו רק שחסר בתנחומא דף האחרון ונשלם את״כ מאת סופר מאוחר כי עד הסיום מתנחומא פקודי אות ח׳ כי תעבור במים אתך אני כי תלך לא תכוה ולהבה לא תבער בך הוא גם בס׳ והזהיר ואח״כ מתחיל בס׳ והזהיר זש״ה תאלמנה שפתי שקר, וזה ליתא בתנחומא רק בשמ״ר פנ״ב אשר גם המסדר משמ״ר לקח מהתנחומא רק בשינויים כדרך המסדר הזה ובעל ספר והזהיר לקח זאת מהתנחומא שהיה לפניו לא מהשמ״ר לכן נמצא בו שינויים מאשר הוא לפנינו בשמ״ר והבן.

והוציאן לבקעה חוץ למדינה. וכן גי׳ בעל ס׳ והזהיר, ובילקוט שם והוציאן לבקעה שעל פני העיר, ובשמ״ר הגי׳ והוציאן לבקעה אחת של פני מדון. צ״ל בני מרון והיא מירון אשר שם נקבר רשב״י ובנו ולכן הוציאן רשב״י לבקעה אחת של אנשי מרוניא, עיין מה שכתבתי בפסיקתא פסקא ויהי בשלח הערה רמ״ד וכן העירותי בהלבנון שנה עשירית מחברת ראשונה צד 16 אות מ״ט.

צאינה וראינה גם זה היה בתנחומא לפני רבינו וכן מובא בס׳ והזהיר שם וגם בעל מסדר ממדרש שמ״ר לקח זה מתנחומא ועיין פסיקתא פסקא ויהי ביום כלת משה דף ב׳ ע״ב ודף ד׳ ע״א ודף ה׳ ע״א ובהערות שלי: