בחייך אתה תראה במפלת פרעה. סנהדרין קי״א ע״א תנחומא סוף שמות ותנחומא וישב ושמ״ר סוף שמות.

וגם האיש משה. וכן מובא גם בכ״י פלארענץ, ובקרא גם בלי וי״ו ומובא לנכון בכ״י פ״ב.

ב׳ פעמים. כל המאמר חסר בכ״י פלארענץ ושם הגי׳ הוא שאמר שתי פעמים נרפים אתם נרפים, ואני ביד חזקה וביד חזקה אושיע אותם. והגי׳ אשר לפנינו יותר מתוקנת והסיום מי שגאל את אבותינו נמצא גם בכ״י פלארענץ. וארא

ששה עשר אמירות של גבורה. ט״ז פעמים כתיב ויאמר. ד. אין דבור אלא לשון קשה. מכות י״א ע״א וספרי בהעלותך פי׳ צ״ט.

אלהים זו מדת הדין, ה׳ זו מדת הרחמים. ספרי ואתחנן סי׳ כ״ז שמ״ר פ״ג בפסוק ויאמר משה אל האלהים.

אני הוא שאמרתי לעולם דיי. חגיגה י״ב ע״א בשם ריש לקיש. ובב״ר פ״ה ופמ״ו אני אל שדי אני שאמרתי לשמים ולארץ די וכן בפדר״א פ״ג ועל כן נקרא שמו שדי שאמר לשמים די. ועיין בהראב״ע שהביא וז״ל והגאון אמר כי השי״ן נוסף, והטעם שאמר לעולם די, ולא אדע טעם לפירוש זה, כי איך יקרא שם אשר די ע״כ. ומאשר הבאתי תראה כי הגאון רב סעדי׳ ז״ל פירש עפ״י דברי חז״ל. ועיין גם ברש״י עה״ת בראשית י״ז א׳. אני אל שדי, אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה וכן בכל מקום שהוא במקרא פירושו כך די שלו והכל לפי הענין.

לא הודעתי להם לא אמר. עיין רש״י עה״ת וברמב״ן.

ופירש כי לפי הענין שאני עושה בעולמי זה הוא שמי. תנחומא שמות ושמ״ר פ״ג. א״ר אבא בר ממל א״ל הקב״ה למשה שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא כו׳.

זו שבועה. תנחומא וארא ושמ״ר סוף פ״ו. ומדרש חזית פ׳ כשושנה.

כנגד ד׳ זכיות שבידם שלא שינו את לשונם כו׳. עיין פסיקתא ויהי בשלח צד פ״ג ע״ב בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים בזכות שלא שינו את שמם ושלא שינו לשונם ושלא היה בהן לשון הרע ושלא היה בהן פרוץ בעריות. והעירותי שם בהערה ס״ו שכן הוא בוי״ר פל״ב ובחזית פ׳ גן נעול, ובמ״ר פ״כ סוף בלק ומכילתא בא פ״ה וכן נשנה גם במדרש שו״ט מזמור קי״ד ופדר״א פמ״ח ותנחומא בלק. אבל המאמר השגור בפי רבים ולא שינו את מלבושיהם אין זכר מזה. ובמדרש שמ״ר פ״א איתא כך בשביל ד׳ דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו שמותם כמו שכתוב בשה״ש רבה ובוי״ר פל״ב. הסיום הזה הוא דברי המעתיק שקצר בלשונו. וסיים כמו שכתוב כו׳.

ולא בטלו ברית מילה. בכל המקומות איתא שלא היה בהן פרוץ בעריות, או לא נחשדו על העריות. ועיין תד״א פכ״ג והיו ישראל מלין את בניהם במצרים כו׳. ועיין שם גם בפכ״ד יוצאי מצרים כרתו ברית לשמור ברית מילה.

ד׳ מיני גאולות כנגד ד׳ כוסות. בכ״י פלארענץ הגי׳ ד״א כנגד ארבעה כוסות, ועיין ב״ר פפ״ח מכאן [צ״ל מהיכן] קבעו חכמים ארבע כוסות של ליל פסח, אמר רב הונא בש״ר בניה כנגד ד׳ גאולות שנאמר במצרים והוצאתי, והצלתי, וגאלתי. ולקחתי, רשב״נ אמר כנגד ארבע כוסות שנאמר כאן כו׳. ועיין רש״י פסחים ק״ח ד״ה ארבע, ורשב״ם ב״ב נ״ח ד״ה רביעית, ורשב״ם פסחים צ״ט ד״ה ולא, ועיין בשמ״ר פ״ו.

זו שבועת הארץ. כדכתיב ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים (יחזקאל כ׳ ו׳) וע׳ מכילתא בא פי״ח מהיכן נשבע לו מהבאתי אתכם אל הארץ.

מנין מקצר. וכן תראה בבעל הטורים שהביא וז״ל. מקצר חסר וי״ו ועולה כמנין ת״ל לומר שלסוף ת״ל שנה יצאו שנאמר ויהי מקץ ארבע מאות ושלשים שנה עכ״ל צ״ל ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה (שמות יב מא).

ואלו ארבע מאות ושלשים שנה הם ר״י שנים כו׳. פה קצר רבינו ומבואר באריכות ובאר היטב להלן בא י״ב מ׳ ע״ש. טו. על כל דבור. יומא ד׳ ע״ב מכילתא בא פ״א: (טז זה מגיד. ב״ב כ״ה ע״ב וע׳ מכילתא בא פ״א.

זה אחד מעשרה ק״ו שבתורה. ב״ר פצ״ב. ומובא בילקוט שמואל רמז קל״ב ונרשם שם בצדו אינו מונה כי אם תשעה ונמצא כתוב בשם רבי קלונימוס איש רומי ז״ל ״וכן ביחזקאל (טו ה) הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו״ ע״כ. וזה נוסף לפנינו במדרש. והנה מה שהביא רבינו וכן במדרש שם שכתובים בתורה כי גם נביאים וכתובים נקראים תורה. וכ״י פלארענץ הגי׳ זה אחד מקל וחומר שבמקרא.

ציווי זה עבודת כוכבים כדכתיב ביחזקאל. מקור המאמר הזה הוא במכילתא בא פ״ה ולא שמעו אל משה וגו׳ שהיה קשה בעיניהם לפרוש מעבודת כוכבים שנאמר ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו (יחזקאל כ׳:ז׳) ואומר וימרו בי וגו׳ הה״ד וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל, צום לפרוש מעבודת כוכבים.

שקוצי עיניו לא השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו ״ צ״ל את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו. ונשתבש מפסוק שלפניו. יח. שתהא אימת מלכות. מכילתא בא פי״ג.

אמר אלה לפסול את שכיניהם. כי כל מקום שנאמר אלה פוסל את הראשונות, ב״ר פי״ב ופ״ל ושמ״ר פ״א וריש משפטים ותנחומא ריש משפטים,

אלו ז׳ ימי המשתה שאין מערבין שמחה בשמחה. ב״ר סוף פ״ע והמאמר שאין מערבין שמחה בשמחה תמצא גם במ״ק פ׳ ע״ב וירושלמי מ״ק פ״א וכן הביא רבינו לעיל בראשית כ״ט כ״ו.

וחיה לוי אחר שירד אבינו למצרים ע״א שנה. פה חסר ונמצא לנכון בכ״י פ״ב וכצ״ל וחיה לוי אחר שירד אבינו למצרים [צ״ד שנים ויוסף חיה אחר שירד אבינו למצרים] ע״א שנה. ובכ״י פלארענץ חסר מן וחיה לוי עד וחיה יוסף ג״כ. משגגת המעתיק.

הוא שאמרו חז״ל בסדר עולם. פרק ג׳. ובסדר עולם זוטא איתא לוי חיה מאה ושלשים ושבע שנים ׳ ועיין מדרש תדשא. (נדפם בבית המדרש ח״ג דף קע״א).

וכל ימי לוי. בסדר עולם שם.

ותניא בסדר עולם. סוף פ״א, וכן נשנה בגמרא ב״ב קכ״א ע״ב וכתב שם הרשב״ם ברייתא היא בסדר עולם.

חשוב עתה. עיין ברשב״ם בב״ב שם.

שבתוכם נולד עמרם. בכ״י פלארענץ שבסופם נולד עמרם.

כך פירשו רז״ל. ב״ב שם.

לאו דודתו מן האם אלא מן האב. ות״א אחות אבוהי. וכן נשנה בסנהדרין נ״ח ע״ב מאי לאו דודתו מן האם לא דודתו מן האב.

והוא שאמרו רז״ל במס׳ שבת. ט״ס היא וצ״ל במס׳ סנהדרין. והוא בגמרא שם שציינתי ועיין ברמב״ם הל׳ מלכים פ״ט ה״ח ובכסף משנה שם. וראיתי בכ״י פלארענץ נאמר לנכון במס׳ סנהדרין.

מבנות יתרו. סוטה מ״ג ע״א.

לפי ששניהם שקולין כאחד. ריש מכילתא, ורש״י עה״ת. ועיין בהראב״ע: