Notes and Corrections on Midrash Lekach Tov, Genesis
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
וי״ו הוסיפו. ולא שפסלוהו. כי בכ״מ שכתוב ואלה מוסיף על הראשונים ובכ״מ שכתוב אלה פוסל את הראשונים. ב״ר פי״ב ופ״ל. שמ״ר פ״א ופ״ל. ותנחומא שמות ומשפטים.
א״ר שמואל בר אמי. ב״ר פל״ז. ילקוט רמז ס״א. וכן מובא בתרגום יב״ע בראשית י׳ ב׳. ובתרגום דה״א ה׳ ע״פ נוסחא הראשונה.
אפריקייה. כן הוא על גומר. כבר העירותי שהכוונה על פריגיא. φρυγια Phrygien (איינע קליינאזיאטשען לאנדשאפט) ועי׳ תבואות הארץ צד קכ״ו ע״ב. וערך מלים צד קפ״ז.
גרמנייה. הוא על מגוג. וכ״ה בב״ר פל״ז. אולם בירושלמי מגלה פ״א ה״ט. ובבלי יומא י׳ ע״א הוא על גומר. ובירושלמי ובבלי הגי׳ גרממיא. ובתרגום גרמנייא. ולפני הרב בעל הערוך ערך גרמיא היתה הנוסחא גם בת״י גרממיא במקום שלפנינו גרמניא. וסיים ס״א גרמניא. והביא ג״כ מבית תוגרמה (יחזקאל כ״ז י״ד) תרגם ממדינת גרמניא. אבל לפנינו הנוסחא ממדינת גרממיא. כי גרמניא וגרממיא הכל אחד. והוא Germania (דייטשלאנד). ולדעת הרב בעל תבואות הארץ בהרי טוירוס Taurus נמצאה בימים ההם עיר גדולה הנקראת Germania ותכונתה היתה למערב נהר פרת. ועליה כוון המדרש והתלמוד והתרגום. ועי׳ מה שהעירותי במגד ירחים ח״ב צד צ״ד.
ומדי. יש לתקן שצ״ל והמדאי כמו שהוא בתרגומים. ובגמרא יומא שם מדי זה מקדוני. יון כמשמעו. צ״ל להיפך מדי כמשמעו. ויון זו מקדוני. וכ״ה לנכון בע״י שם. וכ״ה גי׳ הב״ח. ועי׳ מה שהעירותי בהצופה להמגיד שנה עשירית גליון כ״ג צד קפ״ג והיא Medien ועי׳ תבה״א שם שעד היום עיר גדולה במדינת מדי הנקראת האמדאן Hammadan ומקובל שהיא שושן הבירה. וראיתי בירושלמי מגלה שם שגם שם הגי׳ מדי כמשמעו.
ומקדוניא. הוא על יון. וכן הוא בתרגומים. וידוע כי יון היא גריכענלאנד ומלכות מקדוני בתוכה והיא Macedonia בחלק אירופא אצל ים התיכון המבדיל בין אירופא ואפריקא.
ואושינייא ואנטוכיא. הוא על תובל ומשך. ובב״ר ובילקוט הגי׳ איסיניא ותוניא. ובתרגום דברי הימים ויתנייה ומוסייה. ובת״י בראשית שם ויתנייא ואנסייא. וביב״ע ויתניניא ואוסיא. ובירושלמי מגלה שם תובל ויתנייא. משך מוסייא. ראינו פה נוסחאות שונות. ובתחלה נתקן בדברי רבינו שצ״ל ואוסינייא ותונייא (ובטעות נעשית המלה אנטוכיא) כמו שהוא במדרש ב״ר לפנינו. וכבר מלתי אמורה במגד ירחים (ח״א צד מ״ה) שצ״ל גם במדרש להיפך ותוניא אוסניא. בתחלה מלת ותוניא על תובל. ואח״כ איסניא על משך. והנה ותיניה הוי״ו במקום אות בי״ת והראוי ביתיניה והיא Bithinia חלק ארץ באזיא הקטנה אצל ים השחור. בדרוס הארץ הזאת דרים יושבי מוסיא Mysia כי אזיא הקטנה כוללת י״ב ארצות. השלישי היא ביתיניא. והרביעי היא מוסיא. לכן ברור שזאת כוונת הירושלמי והמדרש והתרגומים שאמרו על תובל ויתיניא שהיא ביתיניא. ובמקום אנסיא אוסיא איסניא (ולפנינו אושינייא) צ״ל בכלם מוסיא וכוונתם לארץ Musia באזיא הקטנה סמוך לביתיניא Bithinia כמו שהבאתי. וכמו שהוא לנכון בירושלמי מגלה שם ובתרגום ד״ה. וכן בגמרא בבלית יומא י׳ ע״א משך זו מוסיא. וכן בערוך ערך מסיא הביא מאמר תז״ל מיומא שהבאתי וסיים ״וכן מרגם ירושלמי ומשך״ הרי תראה שהיה לפניו הנוםתא הנכונה גם בת״י מוסיא. ואח״כ נפל הטעות ונדפס אנסיא. וביב״ע אוסיא. ובמדרש בהיפך האותיות מן הת״י אות סמ״ך לפני אות נו״ן אשר אין להן כוונה כלל. ורבינו טוביהו ז״ל העתיק לשון המדרש ואושינייא בשי״ן. וכפי פירושי והגהתי עולה יפה כוונת התרגום שתרגם על גומר אפריקי ובארתי שהיא פריגיא. וביתיניא ומיסייא ופריגיא. המה חלקים מאזיא הקטנה. וסמוכים זה לזה במצבם. וראיתי בערך מלים ערך אוסניא שכתב וז״ל אוסניא כ״ה בב״ר על תובל והיה נקרא בשם Ausonia רק נגב איטליא אשר היה נקרא אח״כ אצלם איטליא של יון ואח״כ נקרא כל ארץ איטליא אוסוניא ובעבור שהיונים נתיישבו בימים קדמונים רק בנגב איטליא לכן פירשו כן על תובל שהוא בן יפת אשר הוא אבי כל גוי יון. ובירושלמי פ״ק דמגלה על תובל וותניה אולי כמו אוסיניה. ובת״י על תובל ותיניה ר״א ותניה אולי הכוונה Itani עם באספמיא וכו׳ עכ״ל. אולם השערה רחוקה היא׳ וכל עין יחזה כי במדרש שהבאתי כתוב על תובל אוסניא ועל ומשך ותיניה. ואיך אפשר לומר שיהיה ויתיניא כמו אוסיניא. רק ברור כמו שכתבתי שבמדרש נפל ט״ס וצ״ל בהיפך ותיניה מוסיא. וכצ״ל לפנינו בדברי רבינו. ועתה עולה הכל יפה שכולם הירושלמי והמדרש והתרגומים לכוונה אחת נתכוונו ועולים בסגנון אחד.
תירס זו פרס. הוא דעת ר׳ סימון במדרש ב״ר שם. ורבנן אמרי תורקי. וכ״ה בירושלמי ובתרגומים ת״י יב״ע ובתרגום ד״ה תרקי. וגם בגמרא בבלי שם רבנן אמרי תרקי וכוונתם אל Tharcien בארץ אנאטאליען Anatolien. ועי׳ במה שהעירותי במגד ירחים ח״ב דף צ״ד שהרמב״ן בהקדמתו לנתה״ש ואחריו הגאון מהר״ץ חיות באמרי בינה דף י״ח ע״ב הביאו ראיות שתרגום המכונה יב״ע על התורה הוא תרגום מאוחר. ואחת מראיותיהם שתרגם על תירס תרקי שהוא לדעתם טירקייא. ונעלם מהם שהתרגום הלך בזה עפ״י מאמרי חז״ל בירושלמי ומדרש ב״ר ובבלי. וכוונתם על טראציען כמו שכתבתי.
ובד״ה כתיב ורודנים ר׳ סימון אומר כו׳. ב״ר פל״ז ילקוט רמז ס״א. ועי׳ בהרד״ק בפירושו עה״ת שכתב הדל״ת והרי״ש קרובים במכתב לפיכך טעו הרואים בכתב השם ראשונה. יש קראו בדל״ת. ויש קראו ברי״ש. ומשה רבינו קראו בדל״ת לכי שבאתהו רוח הקודש. ועזרא כתב ברי״ש להודיע כי הם בכתובים אלא שיש קורא בדל״ת ויש ברי״ש. וכן ריפת ודיפת. ויוסף בן גוריון כתב כי הם אשר שכנו על נהר דודנו עכ״ל. ובמדרש ב״ר פל״ז וירושלמי ותרגומים על דודנים הוא דרדניא. ובעל תבואות הארץ צד קל״א נדחק מאד לבארה ע״ש. אולם יפה העיר הרשד״ל במשתדל בראשית שם וכתב לא דודנים שמם ולא רודנים אלא דרדנים. ולהקל על הלשון אמרו לפעמים דודנים ולפעמים רודנים. וארץ דארדניא Dordania ידוע. ובה היתה עיר Troja.
בני דודים של ישראל היו. ב״ר פל״ז ומובא ברש״י דה״א א׳ ז׳ וז״ל כשישראל חוטאים הם באים ורודים בהם. וכשיד ישראל תקיפה הם אומרים בני דודינו אתם בתחלה היו נראים כאוהבים בשעת הנאתן. ולבסוף רודים בהם עכ״ל.
זה עשו. ב״ר פל״ז. ילקוט רמז ס״א.
חמשה נאמרו בהם הוא לרעה. מגלה י״א ע״א. ב״ר שם. שו״ט מזמור ק״ה. אסתר רבה פ״א. ילקוט רמז ס״ב באיזה שנוים.
הוא חזקיה המלך. כ״ה גם בכ״י פלארענץ. וכן מובא בב״ר וילקוט שם. אולם ליתא בקרא. ורשמתי דה״ב ל״ב ל׳. וכוונתם על הכתוב והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון. וכ״ה במדרש שו״ט. ולדעת בעל מנות הלוי הכוונה על הכתוב הוא יחזקיהו אשר הסיר את במותיו (דה״ב ל״ב י״ב) ולדעת בעל יפ״ת והובא בעץ יוסף כוון הדורש על הכתוב שהבאתי והוא יחזקיהו סתם וגו׳. ואע״פ שלא הודו לו. מ״מ הוא לטובה נתכוון ולכן תשבוהו לטובה.
הוסיף ר׳ ברכיה בשם רבנן. בב״ר פל״ז הגי׳ רבי ברכיה בשם רבי חנין. ובילקוט רמז ס״ב מובא בשם רבי ברכיה לבד.
שכל מתי מבול ננערו שם. בב״ר פל״ז שנער זו בבל למה נקרא שמה שנער אמר ר״ל ששם ננערו מתי דור המבול. וכ״ה שבת קי״ג ע״ב. ועי׳ ירושלמי ברכות פ״ד ה״א שם איתא פלוגתת ר׳ יוחנן ור״ל.
לפי שהיתה צולה. לדעתי יש לתקן שצ״ל ולמה נקרא שמה מצולה לפי שהיתה צולה. וזה ליתא בב״ר שם רק הוא בפתיחתא איכה רבתי סי׳ ל״ג בסוף המאמר ר׳ יהושע דם כנין בש״ר לוי פתת וזכור את בוראך אר״י האומר לצולה חרבי זה בבל. למה נקראה שמה מצולה ששם צללו מתי מבול. ואח״כ מובא שם למה נקרא שמה שנער כמו שהוא בב״ר פל״ז. ובגמ׳ שבת שם א״ר יוחנן למה נקרא שמה מצולה שכל מתי מדבר נצטללו לשם.
ד״א ארץ שננערת מן המצות. ב״ר שם ואיכה רבתי שם וילקוט רמז ס״ב. וע״ע בירושלמי ברכות פ״ד ה״א.
מן העצה ההיא יצא אשור. ב״ר פל״ז וילקוט שם. ור״ל מן העצה של הארץ ההיא שלא היה עמהם בעצה כלל.
הניח ד׳ מקומות. ב״ר שם.
הוא נינוה. ב״ר וילקוט שם. יומא י׳ ע״ב. ורש״י עה״ת.
א״ר אבא בר כהנא. ב״ר פל״ז. וילקוט רמז ס״ב בלי שם האומר.
כל מוניטא. המלה רומית Moneta והוראתה מטבע (עיין בייטרעגע ח״ב צד ע״ט) ומזה במדרש ב״ר פל״ט שיצא מוניטון שלו בעולם. וע״ש במדרש שחושב כל ארבעה שיצא להם מוניטון בעולם. בכולם כתיב שם. כמו ואגדלה שמך. ויהי שמעו בכל הארץ. ויצא שם דוד. ושמעו הולך. וכן בכאן הכוונה כל מוניטא של מצרים היינו כל שמותם.
שכל שבע שמות הללו. עי׳ ב״ר פל״ז כל מוניטא של מצרים אינו אלא בים. ור״ל כל השמות הללו של מצרים אינם אלא באותיות י״ם לבסוף ורש״י דה״א א׳ י״א הביא וז״ל בב״ר [פל״ז] אראב״כ כל מוניגנא [צ״ל מוניטא] של מצרים אינה אלא בים. אמרריב״ק בד״ה לודים לודיים כתיב בשני יודי״ן לומר לך לודיים לודי ים ענמים ענמי ים. להבים להבי ים. נפתוחים נפתוחי ים עכ״ל. והיא גי׳ יותר נכונה מאשר היא לפנינו במדרש:
נפסל בעיני כל האומות דכתיב בכורו כו׳. זה טעם על יתור לשון הכתוב בכורו. שבלי ספק הנחשב ראשון הוא בכור. וע״ז כתב שהכתוב השמיענו שרק בעיני אביו היה בכור וחשוב. אבל בעיני האומות היה נפסל. וראיתי ברד״ק עה״ת שכתב וז״ל מה שאמר את צידון בכורו לא מצאתי בו טעם נכון. למה אמר בכורו. מה שלא זכר כן באחרים. כי ברוב הנזכר ראשון הוא הבכור. אלא א״כ זכר ראשון למעלתו. וצידון שהיה גדול במעלה מאחיו וגם בכור היה ולשתי מעלות שהיו בו אמר בכור. וכן אמר (דה״א כ״ט) בכור ישמעאל נביות. והוא היה ג״כ גדול במעלה מאחיו עכ״ל. והוא ממש להיפך ממ״ש רבינו.
למדנו ליפת שהיה גדול. ב״ר פל״ז. וסנהדרין י״ט ע״ב.